אני וחבר שלי ביחד שנתיים, נפגשים רק בסופ"ש ותקופה ארוכה מאוד בתחילת הקשר זה היה גם כל סופ"ש שני. אנחנו לא נפגשים באמצ"ש בגלל אילוצים שלו של העבודה.
כל אחד גר אצל ההורים ובסופ"שים אני אצלו, כי אצלי זה לא מסתדר (בית קטן, חוסר פרטיות).
למשפחה שלו יש דעות נורא קיצוניות בקשר לזוגיות ובכלל. יש להם דעות נורא קשות עליי, הם חושבים שאהרוס לו את החיים בזה שאכנס להריון בכוונה ואקשור אותו אליי לתמיד. גם מסתבר שחטאתי בזה שאני מזרחית ולא מספיק משכילה ואינטליגנטית כי אני עושה תואר הומני במכללה. בקיצור, אני מרגישה לא רצויה אצלו בבית בכלל ושותקת בארוחות מחשש שאגיד משהו לא לרוחם.
לפני כמה זמן העלתי את נושא החתונה, למרות שבאמת באמת באמת, אני בעצמי לא חושבת עדיין על חתונה. רק רציתי לדעת אם בכלל יש סיכוי שהקשר יתקדם מתישהו בעוד כמה שנים, אבל הוא ממש נלחץ מזה כי מבחינתו זה יקרה רק כשהוא יהיה מבוסס כלכלית ומבוגר (כמו ההורים שלו) ולדעתו מי שעושה את זה לפני שהוא מבוסס הוא חסר אחריות ו"מסכן הילד".
בכל מקרה, הוא עוזב את הבית בקרוב ללימודים ועלתה הצעה (ממני) שנעבור לגור ביחד, אבל ההצעה כמובן נשללה כי הוא עוד לא מוכן לזה וההורים שלו יקחו את זה קשה.
זה לא יהרוג אותי אם לא נעבור לגור ביחד, אבל אני ממש מתוסכלת ומיואשת מכל העניין. גם אם הוא יעבור דירה יהיה לי קשה לסוע עד לעיר החדשה והיותר מרוחקת בכל סופש, מצד שני, רע לי נפשית להיות כל הזמן אצל ההורים שלו.
הכי כואב זה שנראה שלא אכפת לו בכלל כמה אני מקריבה בשבילו. הוא לא חשב עליי כשלקח עבודה שבגללה אנחנו לא יכולים להפגש באמצ"ש, הוא לא חושב עליי על כמה שלא נעים לי להיות אצלו כשאני יודעת מה ההורים שלו חושבים עליי.
אני ממש אוהבת אותו ונכון שסיפרתי פה בעיקר דברים רעים, אבל באמת שהוא מתחשב וטוב, אבל אני מיואשת מהמצב... זה סימן לחתוך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025