החלטתי להביא היום את המחברת שבה אני כותבת סיפור, לעצמי, לבית הספר.
זו הייתה טעות ענקית!
עשיתי היום בוחן בספרות, וסיימתי אותו בתוך 5 דק', הוא היה ממש קל. המורה נתנה רשות לקרוא ספרים, או לצייר, כמובן שבשום פנים ואופן לא להיות בפלאפון...
אז הוצאתי את המחברת, והמשכתי לכתוב.
ידיד שלי שאל אותי מה זה וניסה להציץ, מהר סגרתי את זה ואמרתי לו שזה פרטי, ואם הוא יקרא את זה הוא יחדור לפרטיות שלי!
הוא צחק, הוא חשב שאני צחקתי.
בהפסקה, הוא הוציא את המחברת מהתיק שלי, כשאני הייתי בחוץ עם חברה, וקרא.
הוא אמר לי שהוא קרא את זה כשנכנסתי לכיתה והתחיל לצחוק בקול.
כל כך רציתי לבכות ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי!!
זה פשוט שלי, ואמרתי לו שזה פרטי, למה הוא עשה לי דווקא!?
לא סובלת שעושים לי דווקא, לא אוהבת בכלל את המילה הזו "דווקא"..
למחוק זכרונות, אני לא יכולה.
איך להתמודד עם זה?
הוא צוחק על הקטעים שלי וזה נורא פוגע..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות