היי לכולם אני אנסה לקצר .
עד לפני שעליתי לחטיבה היו לי מלא חברות הכול היה טוב והייתה לי חברה אחת ממש טובה היינו הכול ביחד בחיים לא חשבתי שאנחנו נפסיק להיות חברות טובות . כשסיימתי בית ספר ייסודי ועליתי לחטיבה היינו עדיין באותה הכיתה שנה אחת בלבד ואז הפרידו בינינו היא הייתה בכיתה אחרת לאט לאט התרחקנו אחת מהשנייה יותר נכון היא ממני זה לא היה אותו הדבר היא הייתה עם ילדות אחרות ואני הייתי די לבד היא פגעה בי נורא כל השנים האלה תמיד רציתי שנחזור להיות החברות הטובות שהיינו היא הייתה החברה היחידה שלי אך כבר לא . בקיצור איכשהו השנה כבר הבנתי שזה לא יהיה אותו הדבר . ובכללי אני מסתובבת עם כמה בנות והן לא חברות אמיתיות כל אחת דואגת רק לעצמה לא אכפת להן מכלום אני פשוט כל כך פגועה מהן הן כל כך מעצבנות אותי איך שהן מתנהגות ומתנהלות כאילו אני תמיד שם לצידם והן בחיים לא היו לצידי עם כל הדברים שאני עוברת אני תמיד שם לצידם מקשיבה עושה הכול ובעוד שאני עצמי מרגישה בודדה ופגועה , יש לי כל כך הרבה כעס מרוב שהן פגעו בי וכל כך רציתי להסתדר איתן אך הן כל כך אגואיסטיות ומגעילות . הייתה לנו די ילדות משותפת לי ול"חברות" האלה . אך אני באמת מרגישה ויודעת שלא אכפת להן ממני למשל שכול החברות יושבות ביחד הן בחיים לא יגידו לי לבוא או או ייתקשרו אליי ואז הן שולחות גם תמונה בוואטסאפ וזה ממש פוגע אך אני בוחרת שלא להגיד אני משחקת אותה כאילו זה לא אכפת לי ,אני באמת רוצה לעבור הלאה ושיהיו לי חברות , אפילו חברה אחת אמיתית וטובה שתאהב אותי ושאני אוכל לצחוק איתה לספר לה דברים וגם היא לי . הבעיה היא שאני רוצה להפסיק לכעוס עליהן ופשוט שלא יהיה אכפת לי מהן יותר , לעבור הלאה אך אני לא מצליחה .
החסרתי פה מלא פרטים אבל מקווה שתבינו אותי פחות או יותר , תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות