שלום, אני כותבת כאן כי אני באמת לא יודעת מה לעשות. קשה לי. קשה לי ממש. חלק גדול מהיום אני בוכה וחושבת כמה שאין לי כוח וכמה אני רוצה למות. יש לי פסיכולוגית כבר כמה חודשים, אבל זה בכלל לא עוזר. אין לי את האומץ לבוא ולהגיד את האמת, כמה רע לי, שקשה לי, ושאני סובלת. אני לא יכולה להגיד שאני לגמרי לא שמחה, יש רגעי שימחה ואחרי רגע או כמה חוזרות המחשבות הטורדניות. עברתי פעמיים בית ספר בשנה הזאת, לא רק שעברתי מהיסודי לחטיבה גם התמודדתי עם מעבר פעמיים. הרגשתי לבד מבחינה חברתית לאורך כל השנה, וגם במשפחה. לאמא שלי יש קטע חדש עם לטוס והיא טסה המון לבד וזה מרגיש כאילו היא שכחה אותי, אני יודעת מה חושבים כשקוראים את זה, שהיא העבירה אותי בית ספר ושהיא עוזרת והכל. אסל זה לא ככה. היא דןאגת לה כל מבחוץ, שיהיה מקום ושיהיה רק משהו כדי שאני לא יחפור לה. אבל היא לא דואגת לי מבפנים. אני כל כך רוצה להגיד לה על כמה שרע לי ושאני באמת רוצה למות ובאמת קשה ודי ואני לא יכולה יותר, אבל אין לי אומץ לדבר איתה על זה. אני יודעת שאני צריכה עזרה, אבל אני לא יודעת איך לבקש. אני מרגישה שאני מתה מבפנים ואני כל כך לבד. סיפרתי למישהו את מה שעובר עליי וכל הזמן אומרים לי שזה דפוק ושאני מטורפת ושאני עושה מדבר קטן דבר גדול, אבל אדם שמרגיש ככה, רק רוצה שהכל יפסק. אחד הקשיים זה אח שלי הגדול, הוא בן 15. הוא כל הזמן יורד כליי ומדבר עליי מגעיל ואני לא יכולה לא לבכות. ואני שואלת את עצמי, הם לא רואים שיש משהו? שצריך עזרה? שעובר עליי משהו? זה די שקוף שממש רע לי ולהתעלם ולהתכחש זה לא דרך. אני לא יודעת למה אני כותבת, אני לא יודעת אם אפשר לעזור לי, אני חושבת שכתבתי בשביל לפרוק. אני לבד. ותגידו שאני צעירה ושזה קיצוני וזה נכון. אבל אני ממש לא יכולה יותר. אני רוצה למות ולא רוצה. זה יהיה הקלה עצומה לישון ולא להתעורר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025