אז כן אני בת 16 ואני לא אחת שממש מקובלת חברתית אך כן נורא נחמדה לאנשים וכבר נמנעת מלהיקשר יותר מידי לאנשים בגלל ההורים שלי..נגיד סתם לשבת עם חברות וחברים(בקושי כבר) הם חייבים שם של כל אחד ומאיפה זה הגיע ההחלטה לצאת ולדעת הרבה זמן מראש מה אני יעשה ואז שאני חוזרת אחרי שהסתובבתי עם אותו אדם/חבורה אני צריכה לפרט עד פרטי פרטים מה היה ואם אני לא מפרטת אולי אני מסתירה משהו לדעתם..ופשוט הפסקתי לדבר עם אנשים בגללם! ולאחרונה אני בקטע חדש עם מישהו ממש נחמד וטוב וההורים שלי אחרי זה חושבים שכל פאקינג החלטה קטנה או דבר קטן שאני עושה או אוכלת קשור אליו שאם לא בא לי לאכול זה קשור אליו ואם אני קצת עצבנית זה קשור אליו אז פשוט הפסקתי לדבר עליו איתם ובגלל שהפסקתי לדבר איתם הם אוסרים עליי עוד יותר לראות אותו..והכי אבסורד זה שאחרי כל זה הם לוקחים אותי לפסיכולוגים ומטפלים שמתפלאים למה אין לי חברים כלכך וכל האשמה באה אליי..לא זה שאני לא יכולה לצאת לקניות עם בנות ופתאום אני ימצא את אמא שלי בדיוק בדיוק באותו המקום ואותה השעה ואחרי זה ההורים אומרים לי שאני צריכה יותר לצאת מהבית וכשאני כן רוצה הם לא נותנים לי לצאת ופשוט צורחים עליי(ואני יוצאת בשעות נורמליות עם אנשים טובים)..ובכנות נמאס לי וכבר השלמתי עם זה שיש מצב שיהיו לי בעיות חברתיות ואולי התנהגותיות בעתיד בגללם(כמו חוסר הבנה בחברה איך להתנהל עם אנשים וחברים ובנים)..בבקשה אני מתחננת מה לעשות ???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות