מצטער על הניסוח הטיפשי עם החרוזים. פשוט כשאני מדבר רציני מהלב החרוזים פשוט יוצאים החוצה. בגדול יש לי בעיה עם ידידה שפעם עזרתי לה תמיד אבל עכשיו כבר אין לי חשק לעזור. מי שיש לו רעיון לשאלה אני אשמח לקרוא...
מאיפה זה בא? למישו יש תשובה? עד עכשיו הייתי תומך!
דואג מקשיב ותמיד מחייך
כשהיא מדברת ותמיד חופרת
על אותו בחור אותו היא אוהבת
אותו בחור שבה פגע
אותה עזב בלי שום סיבה
הייתי לה לאוזן קשבת
"אני לא יכולה!עליו אני חושבת!"
לי ככה היא תמיד הייתה אומרת
"האם אני לא מספיק טובה?"
כל פעם כך חפרה
אך אני נהנתי וסיפקתי הקשבה
לה תמיד החמאתי ודאגתי להצחיק
ניסיתי להסיר את אשר לה מציק
אבל עכשיו כשאני סיפור חדש שומע
אני משפיל פניי ומתבאס
למה בי זה כלכך פוגע!?
למה יותר אני לא מחפש!?
מחפש לעזור מחפש לגרום לך לחייך
מחפש לעזור ולהיות שוב תומך...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות