לאחרונה מישהו חדש שהכרתי העיר לי שאני שותקת המון ושהוא לא מבין אם זה כי אני ביישנית או "נפתחת לאט" (מיותר לציין שגם הקשר נפסק שם כי לא היה עניין והוא קלט ממני שאני לא מעוניינת בו, למרות שזה לא נכון).
אני לא ביישנית בכלל, בהחלט יש לי לא מעט מחסומים בהתחלה אבל לרוב כשאני שותקת בחברת *בנים* חדשים זה כי אין לי מה לומר... פשוט אין לי איך להגיב או לפתח שיחה.
עם בנות חדשות אני מתחברת מאוד מהר, יש לי המוןן חברות, המון!! אני מסוגלת לפטפט עם בנות שאני לא מכירה גם אם לא ראיתי אותן אי פעם וגם לא אראה יותר, בעוד שאני בדכ זו שפותחת שיחות וכ'ו...
הבעיה היא כשזה מגיע לבנים... גם אם אין לי שום כוונה לגביהם, אני פשוט לא מסוגלת לומר מילה כי אין לי מה לומר! אין לי ידידים בכלל, מעולם לא היה לי חבר.
אם מנסים להתחיל איתי אני יכולה להגיע למצב שאני פשוט מתעלמת לחלוטין כאילו זה לא קרה והולכת. בלי לומר כלום.
הפחד הזה יכול לגרום לי לוותר על המון דברים על מנת לברוח ממקום שאני עלולה לפגוש בו בנים שאצטרך לפתוח עמם שיחה.
זה ממש מתסכל, אם אמשיך בדרך שלי כרגע זה פשוט גם לא ישתנה.
והנסיונות שלי פשוט לא מצליחים. רק גורמים לי לכעוס על עצמי יותר, גורמים לי לתסכול ופחד.
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי. זה דורש טיפול? מה לעזאזל הבעיה שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025