שלום, אני נופר מאזור הדרום. עולה לכתה יב׳ ואהיה בת 17 עוד חודשיים.
יש לי אח pdd בתפקוד גבוה בן 22. תפקוד גבוה= הוא מתקשר עם המשפחה והכל , יש לו פיגור ברמה נמוכה ויש לו בעיות תקשורת בדיבור ובאמירות שלו (שהם קצת חסרות טאקט לפעמים ומפגרות)
בשל הבעיה שלו יש לו קשרים חברתיים כמו שהבנתם ואני רואה אותו יום יום לבד, תקוע בחדר ושם מוזיקה והוא מדוכא... קשה לי להסתכל עליו ככה. אני לפעמים מנסה לצאת איתו אבל אין לי הרבה זמן לזה (ואחרי החופש יהיה יותר גרוע).. גם ההורים יוצאים איתו וטסנו כולנו לחו״ל.. קצת שבר אותי שהוא אמר את המשפט ״פעם אחת בחיים שלי באלי לטוס לחול עם חברים,, אני כבר בן 22״.
אין לו חברים (לפחות לא כאלה של ממש שהוא יוצא איתם) והוא מסרב בכל תוקף ללכת לקבוצות עם אנשים עם אוטיזם, הושבנו אותו לשיחה כבר ודיברנו על זה והוא רוצה להיות רק בחברת אנשים רגילים. אבל הוא לא יכול לתקשר איתם בצורה תקינה..
לפני כמה זמן אבא שלי סידר לו עבודה משעה 8 בבוקר עד ארבע בצבריים. וכל פעם שהוא חוזר אני רואה אותו בעצב שלו וזה הורג אותי... מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025