שלום,
מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי בלי הרבה חברים, לצערי, תמיד ניסיתי להתחבר ולתת מעצמי הרבה ולפעמים אנשים פשוט ניצלו אותי והיו מתקשרים איתי רק כשהיו צריכים משהו
עבדתי על עצמי הרבה והחלטתי שלא עוד
לפני כמה שנים הכרתי מישהו שהיה כמו "אח". הוא דאג, עודד אותי אפילו כשנגמר עם בן הזוג, מנגד לא פעם היו לו הערות חסרות טאקט, ופגע בי כמה פעמים; לפני כשנה ניתקנו קשר לחלוטין לא הייתי מסוגלת אפילו להסתכל לו בעיניים [הוא הגיע אליי עד הבית אחרי שלא עניתי לו לטלפונים והוא גר מאוד רחוק ממני]. אמר לי דברים פוגעניים ואז שלח לי הודעות לא לעניין. (לא שהוא קילל אבל הוא כתב שם דברים בזלזול ובצורה פוגענית, דברים אישיים שסיפרתי לו ).
אחרי התלבטויות סלחתי לו אבל זה לא אותו דבר אני לא באמת יכולה לספר לו דברים כמו פעם פחות משתפת אותו הוא מתקשר אליי כל יום ולא נעים ונוח לי לדבר איתו., והוא לא קולט,
איך להתרחק ממנו? הוא כל יום מתקשר אליי ומציע לפעמים להיפגש
ולא הכי מתחשק לי מעדיפה להתרחק, איני רוצה לפגוע בו ומצד שני לא ממש מעוניינת בקשר כזה של כל יום לדבר...
אולי זה ישמע מוזר אבל כאילו משהו ב'אויר' לא טוב. קורים לי הרבה דברים מוזרים אחרי שאנחנו מדברים. לפעמים דברים לא טובים כל כך.
אני יודעת שהוא לטובתי ורוצה לעודד וכו' אבל הרבה פעמים אני מרגישה ממנו בדיוק ההפך ואולי זה משקעים שהיו בעבר...
תודה לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות