אני לא יודע איך להסביר את מה שאני מרגיש, אבל אני יכול להראות את זה:
תדמיינו שאתם לא מסוגלים לדבר אם אף אחד, לא מסוגלים להראות את הרגשות שלכם, אתם כמו אוויר, אף אחד לא מתייחס אליכם וכולם מדברים מאחורי הגב, אתם מסתגרים בחדר שלכם ולא יוצאים החוצה, וכשאתם בחוץ, אתם תלותיים לגמרי בהורים שלכם, בגלל שאתם לא יכולים להחליט שום דבר ואתם לא יודעים איך לדבר עם אנשים אחרים.
זה מה שאני מרגיש מאז שעברתי עיר כשההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 6, והייתי צריך להתחיל הכל מחדש. איבדתי את הביטחון לגמרי, והייתי לבד כל הזמן, כולם הכירו אותי בתור זה שלא מדבר. בכל פעם שניסיתי להילחם בזה, זה רק נעשה יותר גרוע. אני ככה גם עם המשפחה שלי, וגם שם אני אוויר ואף אחד לא מתייחס אלי. ומה שיותר גרוע זה הדיבורים מאחורי הגב. בבית ספר כולם חושבים שאני לא מדבר בכוונה כדי לקבל יחס מועדף מהמורים . ההורים שלי תמיד משווים אותי לבנות דודות שלי (הן בגיל שלי), שלהן יש חברים, הן עצמאיות ואני לא.
אני לא ישקר, אבל היו כמה פעמים שחשבתי להתאבד, בגלל שאין לי מה להפסיד (המשפחה שלי מתביישת בי, ואין לי שום קשר עם אף אחד מהכיתה שלי), והרגשתי שהפחד הכי גדול שלי (להישאר לבד כל החיים) עומד להתגשם. חשבתי לעבור בית ספר ולהתחיל מחדש, אבל אני מרגיש גרוע יותר ליד זרים, וגם בהגברות שאני הייתי עם כאלה שרק הכרתי פעם ראשונה, אני ניסיתי להסתיר את זה שאני לא מדבר ולא הצלחתי, ככה שאני לא יכול לברוח מזה.
אני אפילו שתיתי כדורים נגד דיכאון והתחלתי לדבר קצת יותר, אבל זה עדיין לא הספיק.
איך אני מצליח להיפטר מההרגשה הזאת ולהיות כמו כולם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025