נראה לי שהחבר שלי שונא אותי, להיפרד ממנו?

אז הסיפור שלי הוא קצת מוזר. הכרתי בחור מקסים לפני 3 שנים בערך והיתה אהבה מאוד מאוד גדולה. 4 חודשים אחרי שהכרנו, עברנו לגור ביחד. כדאי לציין גם שהיה חיבור גדול, כבוד הדדי, התאהבנו לחלוטין והוא היה משוויץ בי בכל הזדמנות ובעיקר היה מאושר וגם אני. ההתדרדרות החלה כשאני התחלתי לקחת אותו כמובן מאליו והיחס שלי לא היה טוב כמו בעבר וגם איימתי להיפרד ממנו על כל פאדלה קטנה... הייתי בטוחה שהוא בחיים לא יעזוב אותי, כי באמת שהיה לנו קשר מאוד עמוק ומחובר. אחרי שנתיים שגרנו ביחד נפרדנו, הוא אמר שהוא כבר לא מסוגל לחיות איתי תחת קורת גג אחת, אז עזבתי. הרכשתי מאוד פגועה אבל גם מאוהבת באותו הזמן והבנתי שהפסדתי בחור מדהים על טעויות של טירונית. אז נפרדנו. זאת היתה התקופה הנוראית בחיי, התחלתי לאבד חברים, שקעתי בדיכאונות, איבדתי כל ביטחון עצמי ובעיקר הפסדתי את הסיכוי לאהבה. אז 8 חודשים היינו בנפרד וזה היה סיוט. יצאתי עם בחורים אחרים אבל שום בחור לא הגיע לאותה רמת חיבור שהיתה לי ול-א׳. לפני חודשיים בערך חזרנו לדבר וגם לאחר בקשות נישנות, רציתי אותו בחזרה. בסופו של דבר זה הצליח, הוא הסכים לנסות לעבוד על הקשר שלנו כי הוא הרגיש אותו הדבר לגביי. אז אנחנו כבר חודש וחצי היחד וזה מאוד קשה. כנראה בגלל האכזבה שלו ממני, הוא לא מראה אהבה, רוצה המון ספייס, אין מה לדבר בכלל על לעבור לגור ביחד והוא בעיקר משקיע בעצמו ובחברים שלו. אני מבינה שהייתי נוראית לקראת סוף הקשר אבל אני באמת מרגישה שאני מקבלת ממנו יחס מבזה. היום הוא אמר לי שהוא רוצה לצאת עם חברים ונעלבתי. יש לו המון המון ידידות ״כוסיות״ שהוא מוקף בהן. אני לא חושבת שאני נראית טוב לאחרונה והוא גם לא אומר שום מילה טובה.. אני עושה כל כך הרבה כדי שיראה שאני רצינית ושאני אוהבת אותו אבל זה כבר לא משנה לו... אני באמת חושבת שהוא שונא אותי ולא מוכן להתקדם הלאה. האם לעזוב אותו? לאבד תקווה? אני כל כך רוצה שהקשר יחזור להיות כמו שהיה אבל נדמה שאין סיכוי. הוא אמר שצריך לתת לדברים זמן אבל תכלס, אם הוא לא רוצה לעבור לגור איתי או אפילו לצאת איתי, למה שהוא ירצה בעתיד? קשה להבין שאיבדתי את אהבת חיי... אני בעיקר מתוסכלת ועצובה שאני בת 29 ורווקה. נראה לי שלהישאר עם א׳ ידרוש עבודה מאוד מאוד קשה ואין לי מושג אם זה ישתלם. האם לעזוב אותו? האם הוא שונא אותי? אשמח לתגובות