אני כותבת את השאלה הזאת עם דמעות בעיינים ומועקה ענקית בלב.
אין לי ממש נקודה להתחיל בה, אני אסכם את הכל בכך שהחיים שלי כישלון.
לא משנה כמה אני מתאמצת, אני נכשלת בסוף.
אני לא פסימית אני פשוט ריאליסטית. דברים שהולכים לאחרים בקלות או בצורה ממש טובה, אצלי הם עוברים דרך יגיעה רבה, ובעיקר, המון המון בכי.
כמובן, אין אנשים בלי קשיים או מכשולים, אני מסכימה לגמרי, לכל אדם יש את ההתמודדות שלו, בין אם היא גלויה או נסתרת. אבל אצלי זה כבר בלתי נסבל
אתן לכם כמה דוגמאות. הבולטת בינהם זה הטסטים שעדיין לא זכיתי לעבור, מתביישת לומר אפילו לכמה ניגשתי. והנקודה היא שאני כן יודעת לנהוג (באמת,ולא כתירוץ לכשלונות שלי) אני מנסה להסביר לעצמי שמוטב שאכשל ואצבור ניסיון ולא אסכן את חיי וחיי אחרים, ושוב...כשזה מגיע למבחן האמיתי אני מאבדת את עצמי.
כנל עם הצבא, הנתונים שלי מאוד מביישים, קבא 48 דפר 40. אני באמת לא רוצה להשמע מתנשאת, אבל אני יודעת שאני ראויה ליותר. אני בחורה כל כך שאפתנית ואני כן מגדירה את עצמי כבחורה חכמה, זה פשוט לא הוגן. אני שומעת חברים שמדברים על תפקידים טובים שהם מקבלים ואני אוכלת את עצמי מבפנים. אבל כלפיי חוץ מחייכת ומאחלת בהצלחה.
ניסיתי לערער על הנתונים, והצבא דחה אותי, עד שהתייאשתי ונתן לי תפקיד מאוד סביר, בכל מקרה אני מתגייסת עוד חודש ואני מרגישה שאני לא בשלה נפשית להתגייס, עברתי תקופה כל כך מטלטלת, אני לא בנויה לעוד שינוי רציני בחיים שלי.
אני מהרהרת עכשיו על מהלך החיים שלי ותוהה... האם נועדתי לחיות חיים בינונים? כמובן, בשביל הצלחה צריך לעמול קשה. ובשביל ההצלחות שלי, או יותר נכון הניסיונות להצליח, עשיתי יותר מידי, וזה קצת חונק אותי..החיים נותנים לי המון סיבות להתייאש.
מה עושים מכאן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025