חבר שלי מצפה שאחייה כל הזמן על חשבונו, יש לו בעיה?

אנחנו ביחד 3 שנים.. אני בת 21 וחבר שלי בן 28. בהתחלה הוא תמיד היה משלם עליי ביציאות, לא אהבתי את זה אבל לא היה לי עם מי להתווכח.. גם אם הייתי מוציאה כסף הוא היה מוציא אותו ושם את שלו. תחושה קצת לא נעימה, אבל כשזה מגיע להתווכחויות במקומות זה כבר לא נעים.
חבר שלי גר לבד ובעיקרון הייתי יושנת אצלו בערך פעמיים או שלוש בשבוע. ולפעמים באה קצת לסדר לו שמה כשממש מבולגן כי פעם בשבוע יש לו עוזרת.
אחרי שהשתחררתי הוא הציע לי לבוא לגור אצלו, ואמרתי לו שלא, כי רציתי לחסוך ולא מתאים לי כרגע להוציא כספים על שכירויות. לא רע לי בבית של ההורים שלי בנתיים. היה ברור לי שברגע שאני אתאפס על עצמי ואוכל להשתתף איתו חצי חצי אני יעבור אליו. הוא ממש היה מתווכח איתי בטענה של "זה לא שאנחנו עוברים לגור ביחד מתוך הבית של ההורים ואני הייתי מוציא פחות כסף, אני ממילא גר לבד ומוציא את הכסף הזה על הדירה ועל חשבונות בלי קשר אם תהיי פה, אז מה זה משנה שכבר תעברי לגור פה??" ולא עזב אותי עם הנושא הזה וכרגע הדברים שלי אצלו ואני מתנדנדת כזה בינו לבין הבית של ההורים שלי. יושנת אצלו רוב השבוע.. כל פעם שאנחנו הולכים לטייל, לקנות בגדים, איפור, או שאני צריכה משהו לא משנה מה, הוא פשוט עומד איתי בתור וזורק את הויזה שלו ישר וגם מתווכח איתי ועם המוכרת לשלם בויזה. או שהוא יכול להתחיל לריב איתי כשמאחורינו מלא אנשים בתור ולהחזיר לי את הכסף שאני מוציאה מהארנק ולתת הוא! לפני כמה ימים דיברתי איתו ואמרתי לו שאני לא רוצה וזה מעצבן אותי ואני לא מסכנה שאף אחד ישלם עליי יש לי כסף והכל בסדר ומה הוא עונה לי ? "תגידי מה את אמיתית איזה גבר ייתן לבחורה לשלם?" אלו התשובות שלו והמחשבות שלו. לפני כמה ימים קניתי משהו ממש יקר, הוא לא נתן לי לשלם, בלילה כשהוא ישן פתחתי את הארון ושמתי לו את הכסף בארנק, וחזרתי לישון- לקח לו כמה זמן לקלוט, ואחרי כמה שעות שהוא קלט, הוא פשוט הכניס לי את זה לתיק וכשהוצאתי את מהתיק ושמתי לו ביד הוא זרק את זה על הספה. מה נסגר עם האדם הזה?, ושתבינו- זה ממש לא שהוא בן אדם עשיר או מרוויח מי יודע בשחקים, הוא כן חסך, אבל הוא מרוויח בחודש בערך עשר אלף ולא יותר מזה. זה לא איזה בן אדם במעמד גבוה, אז מה הקטע. הוא לא מסכים לי לשלם ביציאות, בקניות שאנחנו הולכים גם אם אני צריכה משהו לעצמי, לכל דבר שקשור לדירה, לפעמים כשהוא לא בבית עם האוטו ואני באה במונית מהעבודה או מהבית שלי אליו הוא פשוט יכול לתת לי שטר של 100 שקל גם אם המונית עלתה לצורך העניין 60 שקל ולהגיד לי קחי ותשמרי את העודף, אז בזמן האחרון התחלתי לשקר לו שאני נוסעת בכלל באוטובוסים ולא לוקחת מוניות.. ותמיד תמיד תמיד השאלה שהכי מעצבנת אותי שאני הולכת לעשות ציפורניים צבע איפור גבות או וואטאבר בילוי עם חברות וכל דבר אחר היא "יש לך כסף?" "את רוצה כסף?" וגם אם יהיה לי ביד 400 שקל, הוא תמיד יבוא לי ביציאה "רוצה עוד 100? רוצה עוד 200?" פעם אחת כבר זרקתי לו יציאה חלאס כבר מה אני הזונה שלך.? ככה זה מרגיש עם כל העניין הכספי הזה. והוא ממש נעלב נפגע ולא דיבר איתי..וכן אני לא מסכנה! וכן יש לי כסף אז מה העניין לשאול את זה? אני מביאה את ה4000 שקל שמספיקים לי ולכל הבזבוזים שלי. מה העניין שלו כל הזמן אם הרוצה כסף רוצה כסף. מתי בחים באתי לו ביציאה שאני רוצה כסף? הוא חושב שגבר צריך לשלם על בחורה תמיד והוא לא זז מהעמדה הזאת. ודרך אגב אני החברה הרצינית הראשונה שלו.. אנחנו מדברים על חתונה וכששאלתי אותו מה הוא חושב אם אני ארצה לעבוד בחצי משרה ולא במשרה מלאה, הוא פשוט אמר לי "אני בכלל מעדיף שתשבי בבית. אם תרצי לעבוד אני לא אריב איתך על זה, אבל בשביל מה אני הולך לעבודה? בשביל שגם את תעבדי? לא צריך"
חוץ ממתנות שאני קונה לו לעיתים קרובות שזה שעון ממש יקר או בשמים או בגדים בקניון הוא לא מסכים לקחת ממני כסף.

אני חושבת שיש לו איזה הפרעה אישיותית שקשורה בכסף? או שיש לו סוגשל בעיה?
ההורים שלו דתיים ואמא שלו כל הזמן היתה יושבת בבית ואף פעם לא עבדה, אולי זה קשור?
ומה אני אמורה לעשות עם המצב הזה?... לדבר-לאעוזר, להתווכח-לא עוזר, לריב-לא עוזר,מה אני אפרד ממנו?