אני שומרת נגיעה מאז שאני זוכרת את עצמי הופכת לאישה. זה היה בהתלחלה מובן מאליו מעצם ההלכה, והיום אני באמת מרגישה שזה חשוב בלי קשר לדת. זה הרבה יותר מעבר. אבל תאמת כשהייתי בתיכון לא היו לי הורמונים ורצון לחוות דברים. אני מרגישה את הקושי שכולם מדברים עליו.
התחלתי שירות לאומי, יצאתי מהעיר שלי "התחלתי מחדש", אני הרבה יותר נשית, יפה אפילו סקסית ואני לא יודעת איך להתמודד עם כל זה. אני לא יודעת איך להתעלות על כל הפיתויים. אני לא ניראת דתיה אני לא מרגישה דתיה וכשאני מצהירה על השמירה מעקמים לי פרצוף, מורידים לי את הבטחון וגורמים לי לפקפק בכל מה שאני מאמינה בו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, לוותר על זה, לא לוותר. כי הרבה בנים רוצים קשר, וגם אני ממש זקוקה לזה, (לא רק מהפאן המיני תמיד רציתי דמות גברית בחיים שלי שהיא לא אבא שלי). אבל פה הדילמה שלי נוצרת, לשמור נגיעה או לא?! איך מתמודדים עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025