"בעלי" בוגד בי, קשה לי לקום וללכת, אני כבר מיואשת

טוב אז האמת היא שאין פה ממש שאלה , אני פשוט רוצה לפרוק את כל מה שעל הלב שלי באנונימיות..
אני עם בעלי מאז שהייתי בת 16 וכיום אני בת 25..
עברנו יחד מלא. לפני שהתחתנו הוא בגד בי מספר פעמים. הייתי ילדה קטנה , מאוהבת, מסונוורת.. אז סלחתי שוב ושוב.הייתה לו משפחה גדולה שעושה ארוחות שישי יחד וגיבוש כזה יפה והוא היה טוב אליי כל כך בהתחלה.. לי יש "רק" את אמא שלי , אין לי מלבדה אף אחד אחר.. בחיים לא עשינו ארוחות יחד.. היא חולה , תמיד הייתי ועדיין בדאגות חזקות מאוד כלפיה.. הרגשתי שהוא סוג של מפלט ועוגן עבורי.. הרגשתי שהוא אוהב אותי.. אז נשארתי.
וכל החצים הראו לברוח,כל הנורות האדומות הבהבו.. נכנסתי להריון ממנו פעמיים והפלתי,פעמיים.הוא נכנס לכלא.. חיכיתי לו.
נקשרתי אליו חזק ונתליתי כל כןלי רק בו.. כלכלית,נפשית.. עם הזמן היחס שלו אליי החל להדרדר.
בריבים שלנו הוא היה מקלל אותי מאוד חזק, פוגע בי נפשית ברמות הכי קשות שיש.. ואני , כמו סמרטוט, בוכה,עצובה אבל לא עוזבת.. מתביישת אפילו להגיד את זה.
נכנסתי שוב להריון. הפעם הפלה לא הייתה כבר אופציה.. התחתנו , נולד הבן המדהים שלי שהוא בשבילי הכל..אני עושה עבורו הכל.. הבעל שוב נכנס לכלא, גידלתי את הילד לבד עם אמא שלי בעודי שומרת לו נאמנות מלאה.
ואז הוא השתחרר.. ומאז המצב החמיר מאוד מאוד מאודדדדד! הריבים קורים על בסיס יומיומי.. אני מתחננת שזה לא יקרה ליד הילד אבל הוא פשוט לא סופר אותי כשהוא עצבני, הוא מקלל אותי,צועק עליי לסתום את הפה ועוד... הוא יכול תוך כדי ריב פשוט לקחת לי את המפתחות של האוטו כך שלא אוכל ללכת לשום מקום, או לקחת לי את הפלאפון או את התיק.. כדי להרוס אותי,לשגע אותי..גיליתי לאחרונה שהוא נכנס לצ'אטים באינטרנט כבר חודשים וכולם יודעים בדיוק מה עושים בצאטים האלו..הוא מצידו מכחיש,לא שזה משנה משהו.
אני תלוייה בו מאוד כלכלית כרכע, למרות שאני עובדת השכר שלי זעום ואני חייבת את העזרה הכלכלית שלו.
קשה לי מאוד. אני מרגישה שלאט לאט אני נהיית חןלה.מתפללת שיגיע מישהו ויציל אותי מהמצב הזה.יודעת בלב שרק אני יכולה ובכל זאת - כמו משותקת שכלית,לא מצליחה.בתקופה האחרונה אני פשוט "מתאהבת" בכל גבר שמרגיש לי מתאים,יודעת שזה לא נורמלי ועם זאת זו תגובה שך הגוף דלי לכל הסטרס הזה,הרצון הזה לברוח..
ומי שמכיר אותי יודע - אני בחורה יפה מ א ו ד חיצונית , יש לי לב טוב.. אני חכמה.. מאוד. רק בקטע הזה אני נכשלת שוב ושוב. אני כותבת את זה ובוכה.
תודה לכל מי שישב וקרא עד עכשיו.. מצטערת אם העמסתי ומקווה שאולי הפריקה הזו תביא להקלה על הנפש שלי,מכיוון שאף אחד לא יודע עד כמה זה חמור..מלבדכם,עכשיו..