טופס 55; האם המכתב שכתבתי משכנע?

שלום, כתבתי מכתב לטופס 55 עקב קושי בהסתגלות לבסיס סגור
והדרדרות נפשית. הגעתי לקצה היכולת וכעת אני שוקל להגיש טופס 55 שאולי יעזור לי לצאת מהבסיס.
רציתי לדעת את דעתכם על המכתב והאם הוא משכנע ?

שלום , שמי *** מס אישי ***,התגייסתי באוגוסט 2014.
ומאוקטובר 2014 אני בבסיס סגור בדרום הארץ.

במהלך השנה בשירותי ביחידה נתקלתי בקשיים רבים בהסתגלות למקום.
החל מצד החיילים והחל מצד המפקדים.

מצד החיילים איני מוצא מכנה משותף איתם ורוב הזמן אני מבודד מהרוב .
דבר זה בלתי פתיר עקב מס החיילים ביחידה שהוא קטן.
דבר זה יוצר ייאוש ותסכול אצלי.

קשה לי לרכוש חברים בקלות גם באזרחות אבל במסגרת יותר פתוחה אני יותר סובלני ופתוח להכיר אנשים מאשר במסגרת שרק יש עליי יותר קושי והקושי הוא הדבר היחידי שאני עסוק בו.

יש לציין כי לפני גיוסי קיבלתי קהס 41.. הצבא כן זיהה קשיי הסתגלות אצלי אך הבסיס שלי לא מזהה ועיוור לבעיות.

חבריי היחידים שהרגשתי איתם בנוח בבסיס עזבו מסיבות שונות את הבסיס.
כיום אני בודד בבסיס, לאף אחד לא אכפת ,
מבחינת המפקדים אם העבודה מתבצעת כמו שצריך אין להם מה לדאוג.

בנוסף לכך, השהות בחדר עם הרבה אנשים מקשה עליי לישון בצורה תקינה , אני מתעורר מכל רעש קטן
הרבה פעמים אני מרגיש חרדה ואי נוחות על המחסור בפרטיות, דבר זה גורם לי לשינה לא רציפה.

המחסור שנגרם לי בשעות שינה, משפיע על כל התנהלותי בבסיס וגם בבית, וגורם לעייפות ולעצבים,
עקב כל מה שציינתי אני לעיתים קרובות מפתח סוג של אי אהדה ומגננה כלפי אנשים ואיני מסוגל ליצור איתם קשר
אז אני פשוט נעלם ומספיק לדבר איתם, לפעמים אני לא מצליח לקחת את הצעד אחרונית הזה ואז מתנהג בצורה לא יפה לאנשים
ואז מרגיש רע על כך שהתנהגתי בצורה לא הולמת, אני לא מצליח לשלוט על כך ומרגיש שהבסיס הסגור דוחק אותי לפינה .

אני מאמין שאם יתאפשר לי לשרת בבסיס פתוח אוכל לפתח קשרים חברתיים שאין בהם תלות ואני לא אצטרך להיות "תקוע" עם אותו בן אדם יותר מדי, ואוכל לא להיות טרוד בבעיות האלו וכך השירות והיחס שלי כלפי אנשים ישתפרו .

במשך שנה אני סופג וסופג את כל התלאות שאני עובר בבסיס ..
לאחר זמן מה שלא יכולתי יותר לספוג את הכל ,במהלך חודש אוגוסט 2015 , פניתי למפקד שלי לאחר שהוא הצליח לרכוש את אמוני במקצת, במטרה לראות קב"ן .
המפקד שלי ניסה בדרכים שונות לשכנע אותי שקבן זה לא פתרון .

לאחר שהתעקשתי הוא העביר את הטיפול בבקשתי לרמד המדור שלנו שעזב לאחרונה וגם הוא לא טיפל בבקשתי וכל פעם ששאלתי אותו הוא אמר שהנושא בטיפול.

מיותר לציין שעד היום לא נפגשתי עם קבן ומצבי בבסיס רק נהיה יותר רע ..

כל יום בבסיס הוא סבל מחודש בשבילי. אני בודד רוב היום אין לי כוח להרבה דברים שהם למטרת תועלת עצמית כמו ספורט, למידה,יצירת קשרי חברות.
אני מרגיש סחוט נפשית כל היום. נכנסתי לאדישות מרבית לכל המתרחש סביבי .

דוגמה שאני יכול לציין על אי הטיפול בבסיס והאכזבה הגדולה היא יחס של חיילים בבסיס שלא טופל עי המפקדים
לפני מספר חודשים שפכו לי על המיטה טונה עם שמן על המיטה פעמיים
פניתי למפקד הישיר שלי ולמפקדים נוספים בבסיס, והם לקחו את זה בקלות .
צחקו על הנושא ולא מיהרו למצוא מי עשה את זה
האי אכפתיות ניכר במידה רבה.
נושא זה לא טופל עד היום.

למרות כל הסיבות שציינתי עובדות אלו לא מנעו ממני להיות חייל ממושמע רציני וחרוץ ,עובדות שמפקדי ישמחו לאשש.

לאחר נסיון של שנה בבסיס סגור ובמערכת הצבאית.
הגעתי להבנה שאוכל לחוות טיפת אושר בהגעה לבסיס , לא דרוש הרבה אלא רק העברתי לבסיס פתוח שבו אוכל להיות בביתי כל יום .
כל שאבקש זה אפשרות למצות את יכולתיי במקום אשר גם יחזיר לי בחזרה הנאה מהשהות בו
ולא אצטרך לחשוב מה יקרה היום .

בעיה אחת נתפרה ובקרוב יש לי תור לקבן
תודה על תשומת לבכם