אני יושבת עכשיו ליד המחשב הנייד שלי ובוכה. הם כל כך אגואיסטים שנמאס לי. לא עשיתי כלום!
אני צריכה לעשות תרגילים מסובכים במתמטיקה במסגרת בר אילן ועל מנת לפתור אותם אני צריכה לכתוב אותם, לפתור אותם, ובמידה ,ויש טעות אני צריכה לתקן, להעתיק שוב וכל הדף מבולגן. אני לא רוצה לבזבז מליון ואחת דפים כדיי לכתוב תרגילים. בערך 4 מיליארד עצים נכרתים כל שנה כדיי לייצר נייר. חשובה לי הסביבה אני לא יכולה שלא להתייחס אליה. אז למה לא לקחת לוח מחיק ולפתור אותם עליהם? באתי אל אחותי יש לה לוח גדול בחדר וביקשתי ממנה אותו. לא צרחתי לא קיללתי,רק ביקשתי מתוך כוונה אמתית. היא התחילה לצרוח שהיא לא רוצה ולא רוצה... כל פעם שמישהו מעצבן אותה היא צורחת על כל העולם ואשתו. באתי אל אבא שלי ,ביקשתי, שישכנע אותה והוא אמר לא שכמו שלא נתתי לה את התיק שלי לא מגיע לי לוח.(מדובר על תיק מעור חשוב לי שהיא באה ולקחה מחדרי בלי רשותי-לא הרשתי לה לקחת אותו...רצתה לצאת החוצה גינה. בכל מה שהיא נוגעת נהרס).
הסברתי להם מדוע אני צריכה את הלוח אך הם שניהם לא הקשיבו לי וצרחו עליי. כל פעם שהם לא מסכימים איתי על משהו ,הבית מלא מהומות! באתי היום כשיש לי ציורים על הידיים, אני עושה את זה לא מתוך שעמום, אני מצטטת דברים ,מציירת דברים בעלי משמעות, והם אומרים שזה מגעיל ואני כמו האנשים שמקעקעים כל מה שיש ביקום על הגוף. משהו שממש לא נכון . כל מי שנראה אחרת או מתנהג אחרת הם מתייחסים אליו כמו אל זבל.
עכשיו צרחו עליי קיללו אותי מה עכשיו זה הקש ששבר את גל הגמל!!!
ואם שואלים איפה אימא-היא לא מסוגלת לעמוד על דעותיה כי היא מפחדת מההתנהגות של אבא שלי זה לפחות מה שהיא מראה. ועכשיו היא בעבודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות