אני לא מצליחה להפסיק לאהוב אותו... הגבול בין אהבה לשנאה כל כך דק

שלום גולשי אסק פיפול,

אז הייתי בזוגיות ארוכה במהלך עשרה חודשים, ואכן נפרדנו לפני ארבעה חודשים(אוגוסט).
הוא המשיך בחייו, כבר יש לו חברה, ולי אין חבר (מבחירה שלי).
והבעיה הקלה היא שעדיין יש בי חלק שאוהב אותו..

הייתה פרידה נורא קשה, הוא פתח עליי קבוצת שנאה בווצאפ, המריד את כל החברים נגדי, הגעתי למשטרה מהאובססיה שלו. אכן השתגעתי.
וגם שהיינו ביחד, הוא הרחיק אותי מכל החברות שלי, בלימודים ירדתי, הייתי מלאה בלחצים ממנו כי הוא תמיד היה מאשים אותי בדכאונות שלו ובכל מה שעובר עליו. הוא גרם לי לבכות- ביום הולדת שלי, כי לא אמרתי לו ישר תודה שהוא ארגן לי מסיבת הפתעה (מרוב התרגשות)
תחשבו איזה קשה זה לילדה בת 15.5 להכיל את כל זה..
אז בטח תגידו, בואנה איזה בחור פסיכופת, מה הבעיה לשחרר? מגיע לך מישהו יותר טוב.. (אני מחכה למשפטים האלה, אבל תמשיכו בבקשה לקרוא).

כל פעם שבמקרה אני רואה תמונות או סרטונים שלנו, או צילומי מסך של שיחות קשה לי, ויחד עם זאת אני נזכרת בכל הרגעים והמשברים שהיו לנו, המריבות כמו ילדים בני שלוש שהיו לנו שבגללן נפרדנו.
אז בטח תגידו לי, מה הבעיה תמצאי בחור חדש, תמחקי את התמונות והכל,
אבל זהו שלא- אנחנו אותה כיתה.
אני בכיתה יא ככה שיש לי עוד שנה וחצי להעביר לצידו.
אנחנו לא מדברים או משהו כי הוא כועס עליי בעקבות מריבה בתחילת השנה, אבל מה שקרה שחודש לאחר שנפרדנו לא אהבתי אותו עד יום אחד שהתנשקנו (תוך כדי שהוא אהב את חברה שלו). כן קצת טמטום וחוסר אחריות מצידי ומצידו אבל אין לי מה להגיד על כך.. אהבתי אותו והוא עדיין אהב אותי..

אין יום שאני לא רואה אותו בבית הספר ואומרת לעצמי וואי אני שונאת אותו, הגבול בין אהבה לשנאה כל כך דק.. והקטע שהוא לא היה החבר הראשון שלי אלא האהבה הראשונה שלי.. אהבתי אותו ברמה שאני לא יכולה לתאר, כנל הוא אותי. הוא הפך לשגרת החיים שלי, והקשר היה אינטנסיבי מאוד גם בעקבות היותנו באותה הכיתה.

אז לסיכום,
הקונפליקט זה להפסיק לאהוב אותו, משהו שאשמח לכלים ממכם,
וזה משהו שכבר ארבעה חודשים אני לא מצליחה- מעצם הקשר החזק שהיה ומעצם היותנו באותה כיתה.

אז מה הייתם מציעים לי לעשות מהניסיון האישי שלכם?
תודה רבה.