אוקי אז ככה..אולי זו בעיה מפגרת קצת..
אבל ממש קשה לי עם זה..
אבדתי את החברה הכי טובה שלי
היא היתה כמו משפחה וכל הזמן הינו בחופשות ביחד ..אני והמשפחה שלה..עד שעזבתי ועברתי לפנימיה צבאית,ידעתי שנתרחק.
היא פשוט התחילה להתייחס מגעיל ..הרגשתי שבגלל שאנחנו לא באותו בית ספר אז הכל הולך לההרס.וצדקתי.
היא כבר לא פה בשבלי..מסננת..אני צריכה להלחם על לפגוש אותה..כשאני בוכה היא לא עונה ואומרת שלא ראתה..ונורא קשה לי עם זה..עשיתי איתה 7 אלף שיחות כלום לא עוזר!!
וקשה לי לשחרר כי לא יהיו עוד כמוה ..
הבעיה השניה..
ו..גם כשעזבתי..נתקתי קשרים עם הרבה אנשים..לא בכונה. פשוט לא לומדים כבר ביחד..ונשארתי בקשר עם 5 בנות ו2 בנים
.אני מרגישה אבודה בנושא הזה.
נגיד בחגים ...או נגיד יום העצמאות..אני תמיד םוחדת עכשו להשאר שם לבד..כי כל אחד עם חברים שלו..
בעיה שלישית..
בפנימיה קצת קשה כי כולם מחוברים משנים קודמות..והבנים לא מתחברים. ומהבנות התחברתי רק ל3..
אני אובדת עצות כבר..
דבר רבעי..המשפחה שלי במצב כלכלי לא משו...
ואני רוצה עבודה ואין איך..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות