מרגישה כמו מחלה בבית

שלום, לילה טוב, קודם כל רציתי להגיד שזאת פעם ראשונה שאני פותחת את הצרות שלי באינטרנט אז בבקשה תהיו עדינים ותגיבו תגובות ענייניות כל עצה תתקבל בברכה ואני אומרת מראש תודה לכולם על כך שהבנתם לליבי ודאגתם שאצא ממצוקתי.

2 נקודות שעצם קיומן ממרר לי את החיים וגורם לי לבכות המון, לאבד שליטה ולפעמים לרצות גם לגמור את החיים שלי בלי לחשוב הרבה כל כך

1. אני בת יחידה בבית, יש לי שלושה אחים. אני ואמא שלי לא מסתדרות מאז שהתחלתי את גיל נעוריי, הסיבה שבגללה הכל התחיל היא שהייתי ילדה דיי שטוטניקית ומחפשת צרות והתגובות שלה היו דיי קיצוניות כיוון שזו הפעם הראשונה שהיא נחשפה להתנהגות של נערה יחידה בבית.
כבר עברו 6 שנים מאז, אני התבגרתי נהייתי יותר מתונה יותר מאופקת, יותר קשובה יודעת איך לוותר ולהתפשר, אבל עדיין יש את המתח באוויר. תמיד אנחנו רבות על שטויות והריבים יותר באים מהצד שלה, ניסיתי מליון פעם לדבר ותמיד היא חוזרת לאותה נקודה, היום רבנו – היא אומרת לי את יודעת למה אף אחד לא מסתדר איתך? כי את לא יודעת לקבל ביקורת, הקורס שקיבלת מהצבא היה הדבר היחיד שיכולתי להתגאות בו ממך! ועוד כל מיני העלבות שרק מדרבנות את המחשבות האובדניות שלי. וכל הריבים האלה הולכים ובאים...בכל ריב היא זורקת מילים כל כך קשות שמורידות מעצמי יותר ויותר. בכל דמעה שיורדת אחרי ריב אני חושבת לעצמי לאן נגיע?


2. הבעיה השנייה היא גיסתי אני פשוט לא מסתדרת עם האישה הזו בשום אופן בשום צורה אין בנינו שום קונטקט. עם כמה שניסיתי להסתדר איתה זה לא הלך כי היא פשוט בן אדם קר שהעניין שלו בחיים זה רק כסף בגדים ובילויים. כשהיא נכנסת לבית היא לא אומרת לי אפילו שלום, מיליון שיחות ניהלתי עם ההורים שלי הם אמרו לי שהיא פשוט בן אדם קר ושאני צריכה להגיד שלום, אבל אם היא לא מוכנה לבוא לקראתי למה שאני יבוא לקראתה?
היו המון קטעים ביני לבינה, ותמיד הכעס של הוריי מופנה אליי ומחמם עוד יותר את האווירה. למרות שהם לא יודעים מה היא עושה כשהם לא נמצאים.
יום אחד החלטתי שאני הולכת לראיון עבודה עם תלתלים שאלתי אותה איך זה יפה? היא ענתה לי בגיחוך, לעזאזל – קצת טאקט, גם אם לא יפה לפחות תעני לי על השאלה?
או יום אחר שאני ישבתי במחשב אחי ישב בסוני, ההיא נכנסה שאלה אותו אם הוא רוצה טוסט ושכחה מעצם קיומי. אם היא כל כך מתבכיינת לאחי על איך שאני מתייחסת אלייה, למה היא לא עושה צעד אחד קדימה?
עכשיו אני מרגישה שהיא מנסה לגנוב את אבא שלי, יש בניהם קשר עמוק מדיי, הם יושבים מדברים המון, מתכתבים בהודעות..ולי מהצד זה מפריע – איך זה שלך ולבת שלך אין קשר כזה ואיזה זרה פתאום החליטה להשתלט לי על החיים????


אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני מסתגרת בחדר כמו נשמה שאין לה יעוד, כמו רוח שבאה לבקר בבית. הדבר היחיד שעוד מחזיק אותי בחיים זה המוזיקה שאני עושה. קשה לי לראות את המשפחה שלי קשה לי להיות בחברתם תמיד אני מרגישה לא רצויה אני מרגישה כמו חיידק שהגיע בטעות לעולם והם רק מחכים להיפטר ממנו. אני פתוחה וישמח לקבל כל עצה שתתנו לי, רק בבקשה שמישהו יענה לי וישמע את זעקתי לפני שיהיה מאוחר מדיי.