נמאס לי מהכל - אין מוטיבציה ואני רוצה למות, אין לי כח יותר לחיות

דבר ראשון אני לא דתי אז נכניס את זה אל תיתנו לי מטפארות דתיות וכאלה אני לא מאמין בקיומם אלים או אל תבונתי שולט וחושב אני מאמין בעולם.בצורה הכי פשוטה שלו שהוא התפתח עם הזמן(אבולציה הברירה הטבעית)וכ"ו,
אני באמת קצת רב יותר עם ההורים אבל תמיד מתפייס אחרי כמה שעות,
אני גם לא רואה במוות דבר מפחיד ונורא זה רק סוג של ציברת אנרגיה שמשתנה אני לא מתמייר לדעת בדיוק מה יקרה אבל האנרגיה שלי תמשיך ליתקם ברמה מסויימת,
הרבה ממכם כתבו להגיד מה אני מרגיש בצורה הכי פשוטה שיש מי אני באמת והעיינן שאני פשוט לא יודע יש חלקים שאני מאושר אבל גם מלא שאני פשוט מרגיש רע אבל כול הזמן אני חוזר לאותו כלום מסויים.נירא לי זה הכי קרוב שאני יכול להסביר את זה אני מרגיש פשוט כלום ונימאס לי,
אני מסכים שאני יפגע בכול הסובבים אותי עם אני יעשה את זה וזה אחד מהדברים העיקרים למה עדין לא עשיתי את זה,
מישהו כתב על עיינין אהבה לא יכול להגיד עם כן או לא אבל.מה שבטוח אני עדין לא מוכן לטפל או להשקיע בעוד בן אדם אני כהר ככה מנסה לישמור על עצמי ושאני ימשיך לחיות אז לבנתיים אני לא חושב שזה התשובה אבל מי יודע עדין לא התנסתי באהבה אמיתית לבן בזוג,
אני יודע שאני רק בתחילת החיים שלי אבל עם בסוף באני שלי לא טוב לי אז בישביל מה? זה לא משהו שפוט פתאום התחיל תמיד היה לי הרגשה מסויימת של כלום כילד קטן אחרי הבית ספר מלא מהחברים היו יודעים שאסור לבוא אלי כי פשוט האיתי צריך את הלבד שלי כי הרגשתי שאני קצת מתחרפן מהכל אבל כטל שגדלתיי זה פשוט יתחזק אני פשוט הפסקתי לילמוד והפסקתי כמעט לגמרה לעבוד ועוד מלא דברים פשוט נימאס לי ויש זמנים שאני פשוט עושה כלום,
היה לי עכשיו בחנוכה טיול עם כמה מהחברים הקרובים שלי היה לי חלקים שיהיה לי ממש טוב טיילנו במידבר יהודה אנחנו יודעים איך לנווט והכל ויש לנו ציוד שלוש ימים טיול זה היה כיף אבל אפילו אז היה פשוט זמנים שאני פתאום לא מרגיש כלום,
יש לי גם בעיית שינה בשנה האחרונה אני לא יושן בכלל שלוש שעות בלילה לפעמים קצת יותר ולפעמים בכלל לא אני פשוט לא מסוגל לירדם ואני כהר לא ממש עייף גם בזמן שאני קצת יושן אני לא באמת מרגיש יושן ואת הסיפוק שמרגישים מהשינה אני פשוט נחאדם ומרגיש שאני מיד מתעורר וזה גם מעוד משפיע וזה גם גורם להרגשת הכלום הזאת והשיעמום הלא ניפסק הזה כי כבר אין לי את הלילות שאני יכול לישון אני גם צריך להסיק טת עצמי בלילה ספרתי שלפני רגע טיילתי ובמשך השנה הזאת ניסיתי כל מיני דברים חדשים וטיולים וכ'ו גם בהם עם הלכתי מתחילת הזריחה עד השקיעה עם תיק ענק וכול הגוף שלי עייף אני עדין לא נירדם,
אני מנסה לעלות עוד דברים בקו מחשבה שךי אבל זה קצת קשה לעשות את זה בכתיבה או אפילו בדיבור אני פשוט לא ממש יודע להסביר את זה.

דבר ראשון אני לא דתי אז נכניס את זה אל תיתנו לי מטפארות דתיות וכאלה אני לא מאמין בקיומם אלים או אל תבונתי שולט וחושב אני מאמין בעולם.בצורה הכי פשוטה שלו שהוא התפתח עם הזמן(אבולציה הברירה הטבעית)וכ"ו, אני באמת קצת רב יותר עם ההורים אבל תמיד מתפייס אחרי כמה שעות, אני גם לא רואה במוות דבר מפחיד ונורא זה רק סוג של ציברת אנרגיה שמשתנה אני לא מתמייר לדעת בדיוק מה יקרה אבל האנרגיה שלי תמשיך ליתקם ברמה מסויימת, הרבה ממכם כתבו להגיד מה אני מרגיש בצורה הכי פשוטה שיש מי אני באמת והעיינן שאני פשוט לא יודע יש חלקים שאני מאושר אבל גם מלא שאני פשוט מרגיש רע אבל כול הזמן אני חוזר לאותו כלום מסויים.נירא לי זה הכי קרוב שאני יכול להסביר את זה אני מרגיש פשוט כלום ונימאס לי, אני מסכים שאני יפגע בכול הסובבים אותי עם אני יעשה את זה וזה אחד מהדברים העיקרים למה עדין לא עשיתי את זה, מישהו כתב על עיינין אהבה לא יכול להגיד עם כן או לא אבל.מה שבטוח אני עדין לא מוכן לטפל או להשקיע בעוד בן אדם אני כהר ככה מנסה לישמור על עצמי ושאני ימשיך לחיות אז לבנתיים אני לא חושב שזה התשובה אבל מי יודע עדין לא התנסתי באהבה אמיתית לבן בזוג, אני יודע שאני רק בתחילת החיים שלי אבל עם בסוף באני שלי לא טוב לי אז בישביל מה? זה לא משהו שפוט פתאום התחיל תמיד היה לי הרגשה מסויימת של כלום כילד קטן אחרי הבית ספר מלא מהחברים היו יודעים שאסור לבוא אלי כי פשוט האיתי צריך את הלבד שלי כי הרגשתי שאני קצת מתחרפן מהכל אבל כטל שגדלתיי זה פשוט יתחזק אני פשוט הפסקתי לילמוד והפסקתי כמעט לגמרה לעבוד ועוד מלא דברים פשוט נימאס לי ויש זמנים שאני פשוט עושה כלום, היה לי עכשיו בחנוכה טיול עם כמה מהחברים הקרובים שלי היה לי חלקים שיהיה לי ממש טוב טיילנו במידבר יהודה אנחנו יודעים איך לנווט והכל ויש לנו ציוד שלוש ימים טיול זה היה כיף אבל אפילו אז היה פשוט זמנים שאני פתאום לא מרגיש כלום, יש לי גם בעיית שינה בשנה האחרונה אני לא יושן בכלל שלוש שעות בלילה לפעמים קצת יותר ולפעמים בכלל לא אני פשוט לא מסוגל לירדם ואני כהר לא ממש עייף גם בזמן שאני קצת יושן אני לא באמת מרגיש יושן ואת הסיפוק שמרגישים מהשינה אני פשוט נחאדם ומרגיש שאני מיד מתעורר וזה גם מעוד משפיע וזה גם גורם להרגשת הכלום הזאת והשיעמום הלא ניפסק הזה כי כבר אין לי את הלילות שאני יכול לישון אני גם צריך להסיק טת עצמי בלילה ספרתי שלפני רגע טיילתי ובמשך השנה הזאת ניסיתי כל מיני דברים חדשים וטיולים וכ'ו גם בהם עם הלכתי מתחילת הזריחה עד השקיעה עם תיק ענק וכול הגוף שלי עייף אני עדין לא נירדם, אני מנסה לעלות עוד דברים בקו מחשבה שךי אבל זה קצת קשה לעשות את זה בכתיבה או אפילו בדיבור אני פשוט לא ממש יודע להסביר את זה.