היי לכולם, אני מצטערת מראש אם זה ייצא ארוך.
אני לא יודעת אם מה שאני חווה נקרא דיכאון, אבל אני בהחלט מרגישה שהחיים שלי ריקים. פשוט ריקים. אני כל היום במיטה, בוכה. ואם אני לא בוכה אני ישנה, ככה נראה היום שלי כבר מתחילת השנה ואני לא יודעת למה. אני לא מצליחה להיות מאושרת. אני מרגישה שאין לי משהו לקום בשבילו בבוקר, הרבה פעמים חשבתי שלא כל כך אכפת לי למות-הרי בשביל מה יש לי לחיות?
יש לי משפחה תומכת אבל אני לא מצליחה להתחבר אליהם, אני לא מסוגלת להגיד שאני אוהבת אותם. לגבי חברים, יש לי עם מי לדבר אבל אף אחד לא חבר אמיתי שלי. הם כן מחשיבים את עצמם כחברים אמיתיים שלי אבל הם עשו לי הרבה דברים שמוכיחים שהם לא. הדימוי העצמי שלי נמוך מאוד, עד כדי גמגום לפעמים שאני מדברת עם גבר, או חוסר יכולת להסתכל לאנשים בעיניים.
אני לא רוצה לשתף את המצב שלי עם אף אחד כי יחשבו שאני אומרת שאני בדיכאון בשביל צומי וזה לא נכון.אמא שלי שמה לב שמשהו קורה איתי והציעה לי לצאת כמה פעמים אבל היא סתם חושבת שאני בבאסה שפשוט תעבור. אני כבר אצל פסיכולוגית אבל לא נעים לי מהעניין הכספי ואני לא חושבת שפסיכולוג הוא זה שיכול לשנות לי את החיים.
בבקשה תעזרו לי, בא לי למות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות