שלום לכולם..
אז מאז שאני זוכר את עצמי אני ילד נורא ביישן אבל חברותי שאוהב לשחק עם חברים ולהיות איתם.. וכך זה היה עד כיתה ז.. התחלתי להיות יותר ביקורתי, יותר פסימי פחות חברותי, פחות זורם ויותר מופנם... אני מרגיש שהחברים שיש לי לא באמת שמים עלי או אכפת להם ממני, כל החיים שלי אני יוזם פגישות אבל זה פשוט לא הולך... אני מרגיש שהחיים שלי בזבל.. אין לי עם מי לדבר אמא שלי מנהלת בבית ספר ולא מבינה כלום מהחיים שלה.. היא מתעצבנת בקלות ולא עוזרת לי בכלל.. אבא שלי אומר לי מה שהיא אומרת ובסוף אני נשאר בדד..
יש לי חיים ארוכים לפניי ואני לא רוצה לבזבז את השנים האחרונות שלי בבית ספר בתור ילד בודד.. אני בכיתה ט ויש בי רצון להשתנות לכם אני צריך עזרה !!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות