לפני חודש וחצי בערך היה לנו מבחן רבע במתמטיקה...אחד ממש קשה... כמעט כולם נכשלו בו ואנחנו ההקבצה הכי גבוהה בשכבה...
למורה לוקח הרבה זמן לבדוק מבחנים, כי היא עושה לכל השכבות באותו יום, ואז בודקת ונותנת בסדר יורד(י"ב,י"א,י'...)
לכן, בתור ח' קיבלנו את המבחן רק בראשון האחרון לפני חנוכה.
בכל מקרה אני אישית לא נכשלתי, דווקא כן קיבלתי ציון מאוד נמוך, הכי נמוך שקיבלתי במתמטיקה אי פעם...
החלטתי לא להראות את המבחן להורים, ומתוך ידיעה שכשמו שהמורה אמרה, בגלל שהציון שלי היה נמוך אבל גבוה ביחס לשאר ילדי הכיתה, לא יורידו אותי הקבצה בגלל זה, החלטתי לשכוח מזה ולהמשיך כרגיל.
בשיעור שלאחר מכן (היום האחרון לפני חנוכה) המורה אמרה שבגלל שכל כך הרבה ילדים נכשלו, כולם צריכים להחתים את המבחן ולהחזיר...
מרוב פחד דחיתי את זה ליום האחרון לפני חנוכה, כי לאבא שלי מתמטיקה זה המקצוע הכי חשוב בעולם, באמת, כשאני מקבל פחות מ-90 הוא מתאכזב וסוגר את עצמו בחדר למשך כמה שעות, ולא ידעתי איך הוא יגיב למבחן הזה...
בערב האחרון של חנוכה (הערב שלפני חזרת הלימודים) אזרתי אומץ, וניגשתי לאמא שלי, שהנושאים האלה פחות חשובים לה, היא הסתכלה על המבחן, אמרה שזה בסדר מצידה, כי היא הבינה שהיה מבחן קשה, חתמה וזהו.
מאותו רגע אבא שלי פשוט לא מדבר איתי, לא מתייחס אליי, לא מסתכל עליי, לא כלום! ממש עושה עליי מן "חרם"
עד לפני כמה ימים הוא עוד אמר לי "שלום" כשהוא חזר מהעבודה, "לילה טוב" בלילה, עוד בערב שהראיתי לאמא שלי את המבחן, לפני שהראתי לה, הוא רצה להתאמן איתי למבחן שיהיה לי עוד יומיים במתמטיקה, מבחן מחצית...כשהלכתי אל אמא שלי הוא אמר לי שהוא עוד רגע יקרא לי להתאמן איתו, אחרי זה הוא לא הסתכל עליי בכלל.
אבל מה ששבר אותי היום היה זה:
"אז זהו? אתה לא עומד לדבר איתו יותר?"
"כן"
"אבל כמה זמן אתה לא יכול לדבר איתו? הוא הבן שלך!"
"נראה"
הם לא ידעו ששמעתי.
חשבתי אולי להשקיע מאוד במבחן בעוד יומיים, ולקבל ציון גבוה...ברור שזה יעודד אותו, אבל כמו שאמרתי בהתחלה, זה לחכות חודש שלם. אני לא יכול חודש שלם לא לדבר עם אבא שלי!
בבקשה תעזרו לי, אני כבר לא יודע מה לעשות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות