בסוף כיתה ו׳ המשפחה שלי ואני עברנו לתלאביב מאיזה ישוב שהיינו גרים בו אז נכסתי בעצם לכיתה ז׳ כשאני לא מכירה אף אחד.. היו עוד הרבה בנות שם שבאו לבד אבל אני ממש פחדתי כי לא קל לי להתחבר לאנשים ופחדתי שאני ישאר בודדה.. בשבוע הראשון של הלימודים פגשתי ילדה שגם הגיע לבד ונהיינו חברות
היא הייתה ממש מצחיקה וכיפית וכלכך שמחתי שהכרתי אותה.
במהלך השנה הזאת הכרנו עוד בנות וחברות אבל זה תמיד היה אני והיא.
כנגד רצוני בכיתה ח היינו צריכים לעבור לשנתיים לארצות הברית בגלל ענייני עבודה של אבא שלי
היה לי ממש עצוב וקשה לעזוב אותה ואת הכל אבל מה לעשות.
בהתחלה עוד שמרנו קצת על קשר אבל בגלל הבדלי השעות והמרחקים הענקיים הקשר התנתק וחוץ מלהגיב על תמונה פה ושם לא דיברנו בכלל
בשנתיים האלה לא הכרתי הרבה חברות והיה לי ממש לא טוב מבחינה חברתית גם בגלל השפה שהיתה קשה לי, גם בגלל הבדלי התרבויות ובקיצור אלה היו שנתיים דיי בודדות שכבר חיכיתי בקוצר רוח לחזור לישראל
עברו שנתיים וחזרתי בכיתה י׳ לישראל והייתי בטוחה שהכל יחזור להיות אותו דבר אבל זה ממש לא מה שקרה.
אותה הילדה מצאה לה חברות אחרות שהן עכשיו איזה קבוצה ממש סגורה כזאת ובתוכן היה לה חברה הכי טובה והיא לא ממש שמה עליי למרות המאמצים שלי שנחזור להיות חברות.
יש לי עכשיו חברות אחרות אבל הם ממש לא משתוות אל אותה הילדה שבאמת היה לי איתה כלכך כיף לא משנה מה עשינו.
החברות שיש לי עכשיו הם דיי מוצא אחרון כי כולם כבר מגובשות והם היחידות ש״הסכימו לקבל אותי״
אני באמת לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025