היי, אני אנונימית, בת 17 ויש לי אח גדול שהוא בן 20.
תמיד היינו הפכים גמורים, אני אביא כמה דוגמאות: המוטו שלו זה "אל תעשה היום את מה שאתה יכול לדחות למחר" ושלי זה בדיוק ההפך, הוא עצלך ואני ממש לא, הוא סטלן ואני סולדת מההתנהגות הזו, הוא מתרץ תירוצים כל הזמן ואני ממש לא, הוא עושה סמים ואני ממש ממש סולדת ומתנגדת לזה, הוא מצפצף על כל חוק שקיים בערך ואני הולכת "לפי הספר"... וזה רק על קצה המזלג.
אנחנו רק שני אחים וחבל לי שאני ממש מתחילה לשנוא אותו, אני מרגישה שההתנהגות והאופי שלו (הדברים שציינתי) רק נעשים יותר ויותר מוקצנים ואני פשוט לא יכולה לסבול את זה. הוא לא באמת טיפוס שמקשיב ומפנים, הוא עושה מה שהוא רוצה ולא באמת אכפת לא מאחרים, הוא לא מעריך שום דבר והוא חושב שמגיע לו הכל (ואותי זה פשוט מחרפן, כי לטעמי הוא מתנהג ממש מגעיל להורים שלי ולכולם סביבו בגלל זה, וקשה לי לראות את אמא שלי עצובה, כי היא יודעת שלא משנה מה שהיא תעשה בשבילו הוא פשוט לא באמת יעריך את זה והוא מרגיש מקופח, דיברתי על זה כבר עם אמא שלי והיא מודעת לזה, אבל בכל זאת היא אמא, אז היא תמיד תיהיה שם בשבילו ותשקיע בשבילו).
אנחנו בקשר די טוב, אבל למרות הקשר הזה אני מרגישה שאני ממש לא יכולה לסבול אותו, בחיים לא הייתי בכלל מתקרבת לאדם כזה אם הוא לא היה אחי....
השנאה הזו מתחילה להתעצם ולמרות שלפי דעתי באופי שלו סוג של "מאלץ" אותי לא לאהוב אותו ולא להתחבר אליו עדיין קשה לי עם המצב...
ולדבר איתו על זה זו לא ממש אופציה כי לא ממש אכפת לו ממה שיש לאחרים לומר עליו....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025