שלום לכולם. יש לי שאלה שכואבת לי מאד.
אני סטודנטית בת 22 אני בקשר רציני עם בן זוגי חמישה חודשים. אני אוהבת אותו וכל מלמטר שבו .מעריצה את כל מה שיש בו ויש בו המון הוא חלום כבן 25 גבר רגיש ומתחשב
אני החברה השניה הרצינית שלו ויש לו עוד אח אחד.
אמו אישה דעתנית וחמת מזג. גרושה.בהתחלה קנתה לי דובי ושוקלדים וכל מיני דברים נחמדים ותמיד מנשקת אותי כשהיא רואה אותי.
בריב הראשון בבית שלו.בכיתי.נפגעתי ממנו ואמרתי לו שאולי אנחנו לא מתאימים .אמו התערבה. לבסוף התפייסנו.. למחרת בבוקר אמו אמרה לי משפט שעד עכשיו צרוב בי: "אתמול רציתי לתפוס ולזרוק אותך מהבית מכל המדרגות ..כל כך התרגזתי עליך.". הלם!! שאמרתי זאת לחבר שלי הוא אמר שבטח כוונת הדברים שלה הייתה אחרת ובנוסף ביקש ממנה יותר שלא להתערב בריבים שלנו. החלקתי. איכשהו.
לאחרונה הבחנתי. באמא יש משהו שממש מציק לי. החודש הראשון והשני איתו עוד איכשהו היא חייכה אלי וממש התלהבה עלי ואמרה לי בטח איזו כלה יפה תיהי וכאלו מחמאות .משהחלתי לבוא אליו לבקשתו לשבתות ולעיתים תכופות יותר ויותר כך הלכו והתגלו פנייה האמתיות. ניתקלתי פעם אחר פעם באמא צעקנית אימים!! אישה עצבנית שכל דיבוריה בקול.כניראה לאחר חודש ומשהו היא כבר לא יכולה להתאפק .היא צועקת עליו המון גם בנכוחתי על דברים שטותיים כמו למה השארת אור או דוד דולק . או מהמהמת "לא לקחת תזבל אה,.. אני מבינה שמבחינה כלכלית לחוצה סבבה אני מבינה אך זו לא דרך התנהגות
הכל היה זיוף אחד גדול עד אז .ולמרות שהוא הגבר המפרנס בבית!ועוזר לה המון!. אני תמיד נחמדה אלייה ומכבדת אותה קונה לה גם מתנות ואפילו שטפתי לה כלים כמה פעמים סתם כך .הכי בסדר איתה .משהו באנרגיה לא זורם שם טוב לפני כמה ימים חברי בן זוגי שאל אותה אם היא יכולה להכין לו עוף" היא צעקה עליו!שלא! פשוט הייתי שם והייתי בהלם בפעם המאה. אז לקראת הערב הוא שאל אותה אם היא יכולה לתת לי את המתכון ושאני אכין לו.אז היא אמרה למה? לא. אני אכין אני אכין רק תבואי לראות שתדעי לפעם הבאה. מיותר לציין שהשעה התקרבה ל12 בלילה ואני עיפה מתקופת מבחנים עמדתי על הרגליים והבטתי בחוסר אונים בצורת בישול פשוטה פשוט מניחים חזה עוף עם תבלין על המחבת וזה מוכן ככה בלי שמן בלי כלום. על זה היא צעקה עליו בצהריים.לבסוף היא אמרה לי משפט שעלה לי לקצה-אחרי שאת מכינה והכול תשטפי תכלים. אל תשארו לי כלים.הלם אני חברה של הבן שלך .אין לך טיפת בושה? מיותר לציין שלא ענית לה רק אמרתי לה ברור בסדר וחייכתי והייתי נחמדה. אני בהלם שאמא יכולה לדבר ככה לחברה של הבן שלה.אמי להשוואה הייתה ניזעקת אם הייתה רואה את החברה של אחי מעיזה להתקרב לכיור או לסדר משהו בבית הייתה מושיבה אותה ורק מכבדת.
אציין שגם על אחיו היא צועקת ובנימה זו אני מרגישה שכעסים שלה משפיעים על היחסים ביננו לרעה גם כי הם רבים-אוהבים על בסיסי יומי וגם כשאני שם אני מרגישה כאילו אני צריכה ללכת על ביצים שחלילה לא ארגיז אותה. הדבר כלכך מציק לי עד שאני שוקלת לפרק את החבילה למרות האהבה.אני לא מוכנה לחיות את חיי תחת חמות רגוזה מה אני עושה????? כואב לי ממש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות