הגעתי היום למפגש פיצה עם כמה ילדים מהשכבה וחברה אחת שלי.
בתחילת האירוע הבינו כולם שמישהו יצטרך לוותר על חתיכת הפיצה ובפה אחד כולם אמרו שאני צריכה בגלל שאני רזה וגם ככה אני לא צריכה לאכול יותר מחתיכה אחת ביום, בהמשך הם גם לעגו לי על כך שאני אנורקסית.
כשהחליטו לשחק כדורגל בחרו אותי אחרונה ולא התייחסו לקיומי, גם ניסו לגרום לי לעבור קבוצה.
כששיחקנו מחבואים התנהגו אליי הכי מגעיל, הייתי סופרת כל הזמן ובכמה מהפעמים זרקו עליי ענפים שנורא הכאיבו לי.
בפעם האחרונה שספרתי בעטו לי כדור על הגב, עד עכשיו הוא כואב לי והעיניים סורפות, חברה שלי לא ראתה מה קרה כי היא דיברה בטלפון עם הוריה שבחו״ל.
מיד אחרי שבעטו עליי את הכדור החלטתי שאני לא סופרת והלכתי לשבת לידה, זה שראיתי שזרק עליי ענפים בה ואמר לי ״למה את לא משחקת?״ אמרתי לו שאני לא סופרת שמישהו אחר יהיה אבל הוא כבר לא הקשיב, הוא הלך להודיע לילדים האחרים שאני בוכה והם ישר ״התנצלו״ כדי שאשחק (כלומר אספור...) מיד קמתי והלכתי, חברתי ראתה שמשהו קרה ושאלה אותי מה, סיפרתי לה מה קרה והשארתי אותה לבהות בי בדרכי הביתה.
נכנסתי הביתה והוריי שאלו מה קרה, סיפרתי לאמא שלי והיא הלכה למקום המפגש לפזר את כולם לבתים והיתקשרה להורי הילדים.
היא ואבי תמכו בי וחיבקו אותי.
ראיית עולמי משתנה ואני מתחילה לראות את הכל כדבר עצוב, עולמי מיטלטל עד היסוד החל במותה הלא מוסבר של אחת מחברותיי, אני משתגעת ומצבי מידרדר מיום ליום, מה לעשות? אשמח לקבל דעות מכל הסוגים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025