אנחנו ביחד 5 שנים והוא עדיין מפחד מהעתיד שלנו

אני בת 22, הוא 23 בצבא ומשתחרר עוד 3 חודשים.. אנחנו ביחד מגיל 17 אני האהבה הראשונה שלו והוא שלי. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני.. היה לנו פרידה אחת באמצע לכמה חודשים וכל אחד היה בקטע עם מישהו אחר וחזרנו בגלל הגעגועים.
הסיפור הוא ככה, הוא תמיד אומר לי כמה שהוא אוהב אותי ולא יכול בלעדיי. בשנה האחרונה הוא המון פעמים דיבר איתי על זה שהוא לא יודע איך ייראה העתיד שלנו - אם נהיה ביחד, אם ניפרד ונחזור, אם ניפרד ולא נחזור.. ניסיתי הכל כדי שיפסיק לחשוב על העתיד, ושאם טוב לו איתי והוא אוהב אותי אז אין סיבה לפחד - אלא להנות מהזמן שאנחנו ביחד בהווה. אבל כלום לא עוזר.
ביום שישי נפגשנו, סתם דיברנו וצחקנו על מלא דברים.. פתאום הוא התחיל לדבר איתי על זה שהוא בחצי השנה האחרונה ניסה למצוא את הזמן הנכון להגיד לי את מה שהוא מרגיש. הוא הסביר לי שהוא מרגיש בחצי השנה האחרונה שהוא מבולבל - הוא לפעמים חושב שהוא ממש רוצה אותי ואוהב אותי ולא יכול בלעדיי, ולפעמים שהוא חושב אולי להפסיק את המחויבות שלנו ולנסות להיות לבד. שהוא מרגיש שאם נמשיך להיות ביחד אז יימאס לנו מהר ויהיה מצוי, שהכל שגרתי מידי וקשה לו עם ההרגל. שהוא לא יודע אם הוא באמת אוהב אותי כבת זוג.
חשוב לי לציין שהוא בן אדם עם לב זהב ובחור טוב ולא סתם. הוא אמר לי שכמה שאני מקסימה והכל והוא לא מסוגל לראות שאני מחוץ לחיים שלו. כי מבחינת שנינו - תמיד נהיה ביחד. גם אם זה לא בזוגיות - אז נישאר חברים טובים.
אז כשהוא סיים לספר לי על כמה שהוא מבולבל, ושקשה לו והוא לא יודע מה לחשוב ולעשות הוא בכה. פשוט בכה ובחיים לא ראיתי אותו ככה. הוא אמר לי שממש קשה לו והוא צריך שאני אעזור לו כי רק אני יוכל להבין אותו.
אז אולי ההרגל אותו דבר וסיכמנו שלגבי זה נפתור ונעשה דברים חדשים ביחד, שונים ונגוון יותר בסקס כדי שלא יהיה שגרתי.. אבל אני כל כך פגועה ומאוכזבת שהוא פתאום אמר לי את כל זה אחרי 5 שנים..
הוא אומר שהוא כל כך אוהב אותי כבן אדם באופי וביופי, אבל לא יודע אם הוא אוהב אותי אהבה עם משיכה, כבת זוג.
אנחנו מאוד בוגרים ויודעים שהכל יכול לקרות בינינו.. אבל הוא כל כך מפחד מזה שזה בקושי גורם לו להינות איתי בהווה כשאנחנו נפגשים. ועם כמה שניסיתי לעזור לו לא לחשוב על העתיד כלום לא עוזר.
בינתיים לקחנו הפסקה לשבוע-שבועיים.. כי אנחנו מדברים כל יום ונפגשים רק בסופ"שים. אז אנחנו כרגע לא מדברים מיוזמת שנינו כדי שנוכל להירגע קצת ולחשוב מה אנחנו עושים.
ועם כל החפירה הזאת הייתי חייבת לפרוק את זה, ולדעת מה אני יכולה לעשות איתו? אני פגועה, הוא מפחד, הוא לא יודע מה לחשוב ומה להרגיש, אני רוצה לעזור לו, אנחנו אוהבים אחד את השני... אני מרגישה שאני משתגעת בחיים לא הייתי ככה שבורה