יש לי די הרבה חברות ואני בסך הכול בסדר מבחינת עם מי להסתובב אבל תמיד כשזה מגיע לעניינים אישים כמו קבוצות עבודה או להיפגש מחוץ למסגרת בית ספר אני מתקשה וכשאני נכשלת אני נכנסת לדיכאון.
לדוגמה חופשת פסח: על פני הנייר יש לי כול כך הרבה דברים לעשות שאני נפגשת עם שני אנשים שונים באותו יום ויש ממש קושי לדחוס הכול אבל במציאות תמיד משהו משתבש ואת ארבעת הימים הראשונים של פסח שהיו בסך הכול מפוצצים בדברים בילתי לבד בבית
אני כול כך פתטית ושקועה ברחמים עצמיים כי לדברים כאלה יש הרבה משמעות בשבילי הם מין הוכחה שיש לי חברות ואני פופולרית והכול אצלי בסדר
אני מנסה להבין מה לא בסדר כי זאת לא פעם ראשונה שמבריזים לי ודברים מתבטלים ברמה כול כך גדולה שאני בטוחה שכולם האנשים סביבי בעצם שונאים אותי כי אחרת איך זה יכול להיות שזה קורה כול כך הרבה?
הלוואי שלא הייתי נותנת לזה כול הרבה משמעות אבל ממש אכפת לי משהו ןקשה לי להיפטר מרגשי הנחיתות והרחמים העצמיים.
בסך הכול אני מרגישה דחויה ופתטית.
בבקשה תעזרו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025