היי,
מאז שאני זוכר את עצמי תמיד הייתי "נשי", פחות מתחבר לבנים ולמה שנחשב "גברי", כמו כדורגל, אלקטרוניקה, מכוניות ודברים כאלה. את זה אני מבין בדיעבד. לפני חמש שנים התחילו להתעורר אצלי פנטזיות מיניות, מחשבות בהן אני יורד לידיד טוב למשל, בלי לעשות עם זה כלום - הייתה לי חברה באותה תקופה. אני כבר שנה וחצי בלעדיה ומאז התנסיתי מינית עם חמישה גברים שונים. אני נהנה מלהסתכל על גברים יפים, על הגוף הגברי, קוביות... זיפים... זה עושה לי את זה. העניין הוא שאני כל הזמן נקרע. נקרע בין לעשות טוב לעצמי לבין לעשות טוב לילדים שאני מאוד רוצה. לא מעניין הבאת הילדים לעולם, אלא מההשלכות על החיים שלהם. על זה שהם יחיו בשני בתים, על זה שיהיו להם יותר משני הורים למעשה או לחילופין - לא תהיה להם אמא, כל החוזים וההסכמים שיש סביב העניין - כשסטרייטים פשוט שוכבים וזהו, עושים ילד.
אני חושב ברצינות להתחתן עם אישה, אני לא נגעל מהרעיון של לשכב עם אישה, אני פשוט יודע שאני לא אמשך אליה. אני יודע שזה אנוכי וזה לעשות עוול לה, ולגזור על עצמי חיים נטולי תשוקה (או רוויים בבגידות).
מבולבל, לא יודע מה לעשות, חושב המון על העתיד... גם אם אין לכם עצות, גם סתם לכתוב את זה עזר לי קצת להוציא מהבטן, אין לי ממש את מי לשתף בזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות