אני לא מבינה את הנושא הזה ואף פעם לא התחברתי אליו.
למה בעצם מגברים יש ציפייה להיות ג'נטלמן כלפי נשים? הרי בסופו של דבר מדובר בנימוס שגם גברים היו שמחים לקבל. הרי אם הייתי יוצאת עם מישהו נניח ואני הייתי לפניו, הייתי פותחת לו את הדלת כדי שהוא יוכל לעבור ביחד איתי כי אני חושבת שזה נימוס.
או למשל אם יוצאים ביחד וקר לו, למה שתהיה לי בעיה להביא לו את הקפוצ'ון שלי? איזה מין דבר מגוחך זה שמצפים ממנו להביא לי אבל לא הפוך?
אני מסכימה שזה נחמד מאוד כשמנומסים כלפיי ושואלים ועושים, אבל גם אני יכולה לעשות, לדאוג ולהיות מנומסת, אבל ממני עדיין אין את הציפייה לעשות את זה וכשאני עושה גברים לפעמים מרגישים נבוכים אבל מוחמאים כי הם לא רגילים, מה שאומר לי שהם אוהבים, אבל מובכים כי מצפים מהם ורק מהם.
וזה נשמע לי ממש דבילי שמה שמוגדר כנימוס מצופה מגברים אבל לא מנשים.
אני היחידה שחושבת ככה?
למה הגבר צריך להיות הרומנטיקן שמשקיע והאישה לא? או זה שמחזר? או זה שצריך לכבוש לה את הלב? גם אני יודעת לעשות את כל זה ואני אפילו אשמח ומי שיבחר להסתכל עליי כנואשת זאת לא בעיה שלי כי תמיד יהיו אנשים שיסתכלו מוזר...
ואם להגיד את האמת ובבקשה אל תכעסו, לפעמים אני מרגישה שהופכים את הנשים (לא כולן מן הסתם) לעם קצת מפונק ביחס רק כי אנחנו "נשים".
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות