שלום לכולם, זה התחיל בכיתה ח הייתי בורחת כל הזמן ולא נכנסת לבית ספר, פחדתי להכנס לשם,פיתחתי חרדות מהמקום הזה כי מאז ותמיד הייתי חסרת ביטחון מה לא ניסו לעשות, הזמינו קצינת ביקור סדיר ומליון ביקורי בית גם ניסו להעביר אותי לפנימיה ואפילו לקחו אותי לפסיכיאטר, שזה לא עזר, זה היה סיוט, שנה של בדידות, בלי לראות אנשים, ממש הסתגרתי בתוך עצמי, נהייתי חסרת ביטחון עוד יותר, התחלתי לגמגם כשאני מדברת, לקחו אותי לפסיכולוג קבוע, השיחות איתו כן עזרו לי וכבר התחלתי לצאת מזה, לקראת השנה הזאת הייתי מלאת ציפיות, חיכיתי כל כך ובאמת חשבתי שסוף סוף אהיה ילדה רגילה שהולכת לבית ספר, אז טעיתי, שוב איכזבתי את עצמי, שוב ברחתי אני לא מסוגלת להתמודד עם הפוביה הזאת, כשאני ליד השער אני מתחילה לרעוד הלב שלי דופק מהר אני מזיעה ומרגישה שאני עומדת לאבד הכרה, וזה ככה ספציפית ליד הבית ספר הוא כל כך מלחיץ אותי כל המסגרת הזאת מלחיצה אותי אני לא יכולה להתחייב ככה למקום שעושה לי כל כך רע, אני מרגישה שהגעתי למבוי סתום, ההורים שלי כבר מיואשים לגמרי, הם לא תומכים בי והם נועלים אותי בבית ולא נותנים לי אפילו לצאת להתאוורר,אני מרגישה לוזרית ואף אחד לא מבין אותי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות