היי...
אני עובדת במקום עבודה מכובד שם הכרתי את אחד מאנשי הצוות שגבוה ממני בתפקידו בהרבה.
נמשכתי אליו מאוד מהרגע הראשון, הכל שם פשוט עבד- ריח טוב כל הזמן, גוף גדול ומושלם, רגיש, מצחיק חכם כל כך ואחלה של בן אדם. אבל כל הזמן שמרתי על ריחוק כי הוא כמובן גבר נשוי ומה שלא שלי- לא שלי!
ואחרי שעות העבודה כשנשארנו במשרד היינו מדברים ויצא לנו להכיר ולהתחבר.
עם הזמן הוא התחיל להתקרב ואני התרחקתי. תמיד התרחקתי. עד שיום אחד הוא נישק אותי ושוב התרחקתי. עד שאמרתי לו שמע זה ממש לא מתאים בוא נפסיק עם זה ובאמת עשיתי מחא מאמצים כדי לשמור מרחק.
עם הזמן פתאום פחות התרחקתי ולאט לאט התקרבתי... כי אפילו שאני יודעת שהוא נשוי, כשאני לא רואה את זה ואני לא שומעת על זה, זה פתאום נשכח.
ואמרתי לעצמי אוקיי, קצת מזמוזים. קצת נשיקות. קצת צביטות בתחת כשאף אחד לא רואה. לא ביג דיל! סתם משחקים קצת.
עם הזמן איבדתי את מי שאני ופשוט נשחפתי אחריו...
אנחנו מתראים כבר חצי שנה.
אנחנו מתמזמזים. צוחקים. אוכלים. ושוכבים.
אני פתאום בדרך לעבודה היום קלטתי, שהתאהבתי בו.
ואני כל כל מטומטמת וכל כך דוחה. ואני לא יודעת מה לעשות עכשיו כשכבר הכל קרה... אני לא רוצה שתגידו עליי שאני זונה וכל כך מלוכלת ואיך יכולת להתנהג ככה ואיך היית מרגישה אם היו עושים לך כזה דבר. אבל אני לא יכולה לדבר על עם אף אחד ואני לא יודעת מה לעשות. לא יודעת כבר מי או מה אני. כל מה שהאמנתי בוא הלך לטמיון.
איך אני קמה וממשיכה הלאה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות