אני מאוד ביישנית, והורג אותי כל פעם שמורה פונה אליי מול כל הכיתה ושואלת אותי שאלה, אני פשוט נלחצת ברמות מטורפות והראש שלי פתאום בבלאק אאוט ואני לא מצליחה לחשוב ולמצוא מה להגיד, בסוף אני שותקת ואני לא שולטת בזה, או שאני מוציאה איזשהי שטות מהפה, או ממלמלת איזה משהו ומגמגמת. אני נראית מהצד כל כך סתומה, איך אני יכולה להפסיק את זה?
מיותר לציין שאני בכללי נמנעת מלדבר מול הרבה אנשים או להצביע בכיתה, וכו'.
לפעמים האמת שבאמת קורה לי שיש לי משהו להגיד ואני כל כך רוצה להגיד אותו, או לשאול, אבל אני מתחילה להתלבט אם להצביע וזה גורם לי פשוט להילחץ ולקפוא במקום, אחר כך ברור שאני לא מצביעה..
מגיל קטן שמעתי שאומרים שביישנות זה משהו שעובר בדר"כ עם הגיל, אצלי זה כנראה לא.
איך להפסיק להילחץ כל כך? והאם זה נקרא חרדה חברתית?
גם מצד אחד אני רוצה לעבוד על זה כי החוסר ביטחון הזה יכול לדפוק אותי בעתיד, הוא דופק אות גם עכשיו. ומצד שני, אמנם לא אמור להיות לי איכפת מה חושבים עליי אבל בכל זאת זה כל כך מוזר ומפתיע מהצד לראות מישהי שכל החיים שלה סתמה את הפה וישבה בצד ופתאום מתחילה לדבר. זה חלק מהתהליך אני מניחה אבל אני ממש לא רוצה להתמודד עם תגובות מאנשים סביבי כמו "אוו סוף סוף מדברת". זה אפילו משפיל באיזשהו מקום.
אשמח אם יש לכם עצות בשבילי, תודה רבה לעוזרים, אני מעריכה את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025