אני טיפה שמנה ומנסה להוריד משהו כמו 5-7 קילו, לא יותר. 3 מתוכם כבר הצלחתי. בעיה היא שסבתא שלי היא רוסיה "חולת אוכל". כל פעם כשבאים אליה חובה לאכול כי זאת חובה, בפקודה. נקודה.
כשהיא רואה אותי אחרי שירדתי 3 קילו, היא חוטפת קריזה ומתחילה לדבר על זה שאני הורגת את עצמי, שאני חולה ושהיום זאת לא תקופת מלחמה שצריך להיות רעבים, שיש לי אנורקסיה, שאני עוד רגע מתעלפת מהרעבה עצמית, שאני פשוט חייבת לאכול דחוף.
ואז מוציאה את הדברים הכי משמינים שיש ואומרת לי שאני פשוט חייבת לאכול אותם. כשאני אוכלת קצת ואומרת שזהו אני לא רעבה היא מתחילה לבכות שאני לא אוהבת את מה שהיא מכינה ובטח חיה מחטיפים ומנה חמה. כל ביקור בבית שלה זה כמעט חצי קילו בחזרה.
מה עושים? הסברתי לה שאני רוצה להיות רזה כי זה יפה יותר. היא בתגובה רק אומרת שזה חולה ושבנות שרואים להם עצמות זה נראה כמו אחרי מלחמה והן כולם חייבות לאכול דחוף. שאני אומרת שאני מרזה היא מתחילה "לאיפה עוד? את כבר כולך שלד".
ולא תגידו שאני רזה! יש לי עוד איזה 4 קילו עד למטרה. יש לי יותר מדי "שניצלים" בצדדים, יש לי ירכיים וקצת תחת. ואני לא אנורקסית או משהו. יש לי משקל יעד מאוד מוגדר, אני כן אוכלת כמעט כל מה שבא לי, אבל תמיד שלושת רבע עד חצי מהכמות שבדרך כלל. את הדברים הקלוריים באמת אני אוכלת רק פעם לשבוע, מגבירה את כמות הירוק על חשבון סוכרים. רק האוכל של סבתא משבש לי הכל (הכל שמן, חמאה, בשר שומני, סוכר בלי בושה). מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות