אני היום גיליתי את זה ואני לא יכולה לצאת מיזה.. ידעתי שיש לו בעיות כולשהן ברגל ולא חשבתי שזה סרטן ושאני אהיה כלכך קרובה למחלה הזאת.. זה פקד את משפחתי הרבה פעמים ולצערי זה תורשתי אצלנו.. בחיים לא חשבתי שיהיה לחבר כולשהן שלי סרטן.. לא ידעתי איך להגיב ותמיד יש לי מה להגיב על הכול. השתתקתי,גמגמתי, ניסיתי להעביר את זה בקלילות.. זה היה ממש קשה וכבד עליי... הוא התחיל לדבר איתי על זה שראה סרט על זה ואיך הבחור ההוא התמודד עם המחלה והוא אמר שאין ספק זה מכניס לדיכאון... אמרתי לו שאני תמיד פה בשבילו ואין לי בעיה להיות כמו הפסיכולוגית שלו. אני לא יודעת אם הוא לקח אותי ברצינות או לא אבל אני לקחתי את זה ממש אישית... מצד אחד אני לא רוצה שירגיש שאני מרחמת עליו בגלל המחלה ומצד שני אני לא רוצה לעשות לו הנחות בעבודה(אני האחמשית שלו). אני פשוט נקלעתי למצב שאני בחיים ללא חשבתי שאני אקלע אליו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות