אני מפחדת שלא אצליח בחיים. אני בן אדם רגיש *מדי*, עדין *מדי*, רך *מדי*, מתחשב *מדי*. שלא יודע לעמוד על שלו בלי לגמגם, או להילחם בעקשנות על מה ששלי ולהיות תוקפנית. ולפעמים, אתם יודעים- לפעמים צריך. זה לא משהו שלומדים להיות, זה אופי. יש תכונות שאפשר לשנות, שהן מבוססות על גישה לא נכונה שיישמתי לעצמי. אבל יש גם תכונות שנולדתי איתן, שאין מה לעשות- זה טבוע בי, זה מה שהופך אותי למי שאני.
אני שונאת את זה. אני שונאת את עצמי, את 'מי שאני' הזה. אנשים כמוני לא משיגים את מה שהם רוצים ומגיע להם בחיים. אנשים כמוני לא מגיעים רחוק. אנשים שהם ההפך מאופי כמו שלי, לפעמים פוגשים בחיים ומתמודדים איתם, בעבודה, או בלא יודעת מה, כי אולי החיים הם לא תחרות וכן צריך להימנע כמה שאפשר מעימותים מיותרים, אבל כן נכנסים לקונפליקטים, ולפעמים זה כן קריטי, והם אלה שתמיד ינצחו, אלה שיודעים לעמוד על שלהם, להתעקש, לשכנע, להילחם, אפילו לסחוף עוד אנשים שיהיו בצד שלהם. נכנסים לכל מיני סיטואציות ובעיות בחיים ולפעמים צריך להיות "חזק" ואסטריטיבי, מה שאני בחיים לא אהיה.
זה מאוד מתסכל אותי. אני בדרך כלל אוהבת אנשים שהם כמוני, רגישים וכל זה. אבל אני בעצמי כל כך רוצה להיות מישהי אחרת, כי אני יודעת שאני עלובה וחלשת אופי, אני יודעת שיהיה לי קשה בחיים. כבר קשה לי.
ואולי אני צריכה לחזק את הביטחון העצמי שלי.
אבל ביטחון עצמי נמוך זה משהו שאני סובלת ממנו מאז שאני זוכרת את עצמי. זה לא שלא קיבלתי מספיק אהבה מההורים שלי, אבל גם בגיל קטן הייתי מאוד ביישנית ומפחדת מאנשים, וחושבת שאני פחות טובה מכולם. מגיל קטן עד היום, אולי עד הקבר גם. אני כבר מאבדת תקווה שביטחון עצמי זה משהו שיכול להיות לי. אני מרגישה כאילו גם זה טבוע בי. כאילו נולדתי עם זה, ואין לי איך לשנות את זה. ביטחון עצמי זה דבר נרכש, אבל אולי לא במקרה שלי.
לפעמים אני מרגישה ביטחון במה שאני עושה, לפעמים אני מצליחה במשהו ואני מרשה להחמיא לעצמי ולתת לעצמי חיזוק. אבל אלה דברים קטנים בדרך כלל וחסרי משמעות. כשזה מגיע לתכלס של החיים, וליומיום הכללי, הביטחון העצמי שלי מאוד ברצפה, מאוד שואף ל-0, במיוחד בהתמודדות עם אנשים, בסיטואציות חברתיות. ועל זה כל החיים בנויים בערך, על אנשים. על חברה. משפחה זה חברה. בית ספר זה חברה. צבא זה חברה. עבודה זה חברה.
ואני פשוט גרועה ב"חברה". אני גרועה בחיים. לאן אני אגיע בחיים כשאני תקועה בבן אדם עלוב כמוני?
אני סמרטוט, שום דבר לא יעזור :( אני לא שווה כלום, ואני מרגישה שלא הולך לצאת ממני ומהחיים שלי שום דבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות