היי לכולם! לפני שבעה חודשים חבר שלי נפרד ממני אחרי שיצאנו כמעט שלושה חודשים. שלושה חודשים אומנם זה לא יותר מדי זמן אבל זה היה כ"כ משמעותי ונכון. הוא נפרד ממני לפני שבעה חודשים ועד היום אין סיבה. למרות שביקשתי ממנו בכל לשון של בקשה שלפחות יסביר למה, הוא אמר שאם נמשיך אז הוא מפחד שיפגע בי בהמשך ולכן מעדיף לסיים את זה עכשיו.
לא היו סימנים מוקדמים, נהפוך הוא- הבחור תכנן כבר מה נעשה ואיך נפגוש את המשפחה והחברים כך שזה מאוד משונה מבחינתי. ראוי לציין שהוא אמר שהוא מרגיש פספוס ולא שלם עם הפרידה.
מאז עברו שבעה חודשים. שבעה חודשים שבהם אני בכל יום חושבת עליו, כל יום בוכה עליו ונשארתי עם הרגשת פספוס נוראית. אני באמת מרגישה שפספסתי את אהבת חיי. נשארנו בקשר בחודש הראשון לאחר הפרידה ואמרתי לו שאני מרגישה פספוס והוא בשלו- לא מסוגל שתיפגעי וזה עדיף לשנינו.
יצאתי עם בחור אחר. למשך כמה ימים וזה היה אסון כי כל הזמן השוותי בינו לבין החבר האהוב שלי. כעת אני מרגישה שאני בסוג של לימבו- לא איתו וגם לא עם אף בחור אחר. מה לעשות? לדבר איתו? לנסות ולהמשיך הלאה למרות הכל? איך אפשר בכלל להתגבר על אהבה כזאת?
תודה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025