אני בחור די ביישן ונורא קשה לי עם אנטימיות ואז פגשתי אותה יצאנו חמישה חודשים ומההתחלה היה קליק שנינו היינו הראשונים אחד של השניה,
היא הייתה ממש ממש לחוצה מהצד הפיזי של הקשר אז נתתי לה זמן ולא התקדמנו מעבר לנשיקות אבל בזמן הזה ממש התקרבנו. היא הייתה הכי חשובה בעולם בשבילי והיא אמרה שאני הייתי ככה בשבילה ופתאום חודש לפני שנפרדנו היא נלחצה מזה שאנחנו במערכת יחסים והתחילה להיפגש עם ידיד ישן שלה,אז נתתי לה טיפה מרחב אבל אמרתי לה שאין לי מה לדאוג ושאני אוהב אותה ושהצד הפיזי יחכה כמה שצריך.
שבוע לפני הגיוס שלה היא שלחה לי הודעה אני לא רוצה חבר כרגע אני רוצה להתרכז בצבא תעבור הלאה. אני הייתי בשוק ושאלתי מה קרה והיא אמרה לי שזה לא אני אלא היא רוצה להיות לבד כרגע. כמה ימים אחרי זה באתי למסיבת גיוס שלה והיא הייתה שם ביחד עם החבר החדש שלה-הידיד שהיא נפגשה איתו. ושהם היו מולי לא יכולתי לסבול את זה והלכתי הביתה. יום אחרי זה היא אמרה שהיא רוצה שנהיה רק ידידים. ועבר חודש שבו לא הייתי מסוגל אפילו לדבר איתה ואתמול ראיתי אותה במקרה שרצתי וכמעט התחלתי לבכות, שנים שלא בכיתי ומצאתי את עצמי רץ בגשם ובוכה כי אני עדיין אוהב אותה למרות שנשבר לי הלב ואני נזכר בצחוק שלה ובתקופה שהיה לנו טוב וזה מרגיש כאילו דקרו אותי בחזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות