היי. אני באמת מרגיש ריקנות פנימית כשאני כותב עכשיו. הכרתי מישהי לפני שנתיים פחות או יותר במסגרת הצבא. בהתחלה לא שמתי לב אליה, כי היא לא הייתה הבחורה הכי מרשימה מבחינת גוף, או מראה חיצוני. בחורה חמודה, נראתה בסדר גמור פלוס.
אבל אז היא עשתה משהו לכיווני. והאופי שלה, האופי הכל כך מיוחד שלה, הוא בול מה שחיפשתי כל החיים. הרגשתי שכל המינוסים שלה לא מעניינים אותי וכל מה שאני רוצה זה רק להיות לידה. אז התחלתי אני לחזר אחריה, ובסוף אזרתי אומץ והזמנתי אותה לדייט קטן בבסיס שבסופו התנשקנו.
אני חושב שבחיים לא הרגשתי ככה. אני מטבעי בחור מאוד בררן כשזה נוגע לבחורות, אבל היא פשוט הייתה כל מה שחיפשתי - חכמה, אינטליגנטית, לא נשית מדי אבל עדיין חמודה מאוד, אנרגטית, וכבר ראיתי אותנו מתחתנים. זה היה השבוע הכי טוב שהיה לי.
ואז היא החליטה לחתוך את זה. ולמה? כי גרה באילת (ואני במרכז). היא טענה שלא תוכל לשרוד את העובדה שנתראה רק פעם-פעמיים גג בחודש. אני כן רציתי להמשיך, אבל היא החליטה לחתוך. מאז דרכינו נפרדו, היא המשיכה לבסיס אחר ואני גם. אנחנו לא בקשר. וגם כשעשיתי את כל הדברים האפשריים כדי לשכוח אותה, תמיד היא עדיין ישבה לי בראש וניקרה איפשהו בתת-מודע. יצאתי עם בחורות אחרות, אבל זה פשוט נגמר כי לא היה כלום מעבר למשיכה מינית.
אני מרגיש שלא אצליח להתאהב שוב, להרגיש ככה. לפעמים אני אפילו חושב לנסוע עד אליה ולומר לה את זה. אולי אחרי הצבא זה יהיה יותר קל. אבל אז אני אומר לעצמי - אם הייתה רוצה, היא הייתה כבר עושה משהו. מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025