היי ,אז ככה ,אני בכיתה ט, לא לא מקובלת אבל לא בודדה בצד,יש לי את החברות שלי אבל רוב השכבה עושים לי מבטים של שנאה..
סיבות-היו לי 4 חברים מהשכבה רק בשנה שעברה והייתי חברה של ילדה שהיא נורא מגעילה ועשתה אותי שפוטה שלה.. בקיצור , תקופה לא קלה.. חשבו. שאני חותכת ושמועות ובלהבלהבלה (לא חכתכתי אל תדאגו)
ובשנה וחצי האחרונים אני ואותה ילדה בריב,אני שמה עליה אלף זיינים( סליחה על המילה) וטוב לי .
עכשיו,לפעמים נורא קשה לי לבטא את עצמי,הכוונה שאם אני רוצה להגיד משפט אני יכולה לגמגם אותו או להתבלבל במילים וזה נורא מביך, בנוסף אם אני אומרת משהו אני צריכה לחזור עליו כמה פעמים כדי שיבינו, גם משפט נורא פשוט.. וזה ככה כי לא מתיחסים אליי וגם יש לי קול נורא מכוער.. ברצינות הוא קול כזה מחריד,כאילו לא קול נעים וחמוד .. תנסו להבין(כמוש אמרתי קשה לי להסביר את עצמי)
רוב החיכוים זה חיוכים צבועים,אפילו ילדים שהיו איתי ביסודי בקושי שמים לב אליי וביסודי דיברנו המון.
ופשוט אני מרגישה ששונאים אותי ..גם בתנועת נוער, בקושי מתיחסים אלי
וזה לא שאני מכוערת(לדעתי) ואני לא מדברת מגעיל או מתלהבת לעצמי, אני מנסה להיות סבבה עם כולם ופשוט לא הולך לי, ועוד במיוחד עם בנים! כל נערה שאני רואה מתקשרת עם בנים, עליי אפילו מפחדים להסתכל .. ולא עשיתי כלום :(
אולי זה בגלל איך שאני נראית?אף גדול.. שיער חום (שביל בצד כל יום)חולצת בצפר מחליפה צבע כל יום,מכנס בדרך כלל שחור כי אני טיפה מלאה ונעלים לפי החולצה.. וזהו,אני גם שקטה, אני לא צועקתב כיתה אלא רק יושבת ולומדת לרוב מציירת ולמשל באנגלית אם שואלים שאלות למשל מה זה __(מילה באנגלית) אני עונה כי אני טובה בזה..בקיצור, קשה,
אז בטח תציעו את האופציה לעבור עיר, אבל זה לא יקרה, צריך לחיות עם המציאות ולא לברוח מימנה וגם אין כלכך הרבה כסף לזה..
מה עושים :( אני מרגישה גרוע כלכך שבאים לחבק חברות ואותי לא...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות