אני בת עוד מעט 16 ולפני חודשיים בערך הכרתי בחור בן 18 וחצי שהתגייס ממש עכשיו. הכוונות שלי כלפיו היו מאוד ברורות לי מההתחלה ואמרתי לו אותן. רציתי שנהיה ביחד כי יש בינינו התאמה מטורפת.הוא בדיוק מה שאני מחפשת מכל הבחינות. דיברנו במשך חודש וחצי והתחברנו די מהר הוא אמר לי שאני יפה,חכמה,כישרונית, טובת לב ושהוא נמשך אליי אבל לא מספיק. הוא אמר גם שאלמלא הקטע של המשיכה עכשיו היינו זוג. אני הייתי בתהליך של השלמה עם זה שלא נהיה ביחד ואז כעבור כמה ימים (כנראה הוא חשב על זה שוב) הוא אמר לי שהוא רוצה שננסה להיות ביחד. מצד אחד אמרתי שיעשה מה שהוא מרגיש שהכי נכון לו ומצד שני כעסתי כי כבר התחלתי להשלים עם העובדה שלא נהיה ביחד ועכשיו הוא החזיר אותי אחורה. אמרתי לו מ אני מרגישה וחושבת והוא אמר שאני צודקת ושהוא מצטער על זה שהוא ״שיחק ברגשות שלי״ לא במכוון ושאני שווה כל הזדמנות. יכול להיות שזה משתמע שהוא משחק בי או משהו כזה אבל ממש לא. אנחנו נהיינו ידידים טובים ממש מאותו יום שהכרנו ואנחנו יודעים אחד על השני מלא ויש בינינו חיבה לא מוסברת. הוא לא היה מסוגל לפגוע בי בכוונה אני יודעת את זה.בגלל זה סלחתי לו על כל הקטע של הבלבול שלו ועוד כמה ימים אנחנו צריכים להיפגש. אחרי שחשבתי הרבה על זוגיות איתו גיליתי שאני מפחדת להיכנס למערכת יחסים. לאו דווקא איתו אלא בכללי. ברור לי מאוד שאני רוצה את זה! ובעיקר איתו! אבל יש בי פחד מסויים שצץ מדי פעם וגורם לי לתהות ואני לא רוצה להיכנע לו אבל הוא נמצא שם. איך להשתחרר מהפחד הזה? והאם לתת לאותו בחור צ׳אנס?
תודה לכל העונים:))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות