שלום. לפני פחות משנה התחלתי דיאטה ובהתחלה אכלתי דיי מעט (פחות מ900 קלוריות כל יום) ואז הלכתי לדיאטנית והיא נתנה לי תפריט גדול יותר. הכל היה טוב ויפה, החזקתי את עצמי ממש חזק, לא נגעתי בשום דבר לא בריא בכלל, לא נשברתי כמעט בכלל במשך הרבה זמן ורזיתי 25 קילו. המשקל ההתחלתי שלי היה מאוד גבוה לכן נשארו לי עוד בערך 10 קילו כדי להגיע למשקל תקין. משמע- ממשיכה את הדיאטה. לפני חודשיים שלוש התחלתי איכשהו לחזור לבולמוסים שהייתי רגילה אליהם, בדרך כלל הם היו של דברים בריאים אבל אז הצטרפו גם שוקולדים עוגות ופחמימות. זה ממש מדכא אותי. כאילו שד משתלט עליי! אני יודעת את כל הדרכים להפסיק לאכול, אבל אני לא מרשה לעצמי להשתמש בהם. זה כאילו רעב פיזי אבל לא, כי אני מגיעה למצב של 2000+ קלוריות בשעה והבטן מפוצצת ואני לא מפסיקה לאכול עד שבאלי למות מכבדות. נורא מדכא אותי, כי תפסתי מעצמי אדם עקשן חדור מטרה ולא וותרן. עליתי 4 קילו בתקופה האחרונה ואני מפחדת פחד מוות להשמין. הרבה אנשים שותפים איתי בתהליך ומנסים לעזור לי אבל הבטן/הראש לא מקשיבים להם. אני לא מצליחה לשלוט על עצמי. אני כל כך רוצה לרדת 15-20 קילו נוספים ולהגיע למשקל היעד (הבריא) שלי!!! חשוב לציין- אני לא אדם דכאוני. אני נורא שמחה ואופטימית. אוכל זה לא בריחה, כי אין לי ממה- למדתי להסתדר מצויין עם החיים שלי. אבל כשהייתי קטנה קרו לי המון דברים נוראיים וכנראה התרגלתי לשים את האוכל במקום מנחם ומשמח. איך להתנתק מזה?
נ.ב: אני נפגשת עם דיאטנית. לא עושה ספורט (אין זמן בכלל) אבל מנסה ללכת כמה שאפשר. אין כסף לפסיכולוג ובכללי. אני אוכלת בכללי בריא מאוד ומאוזן (פחמימות מלאות, הרבה חלבונים...)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות