אני מרגישה שהכישורים החברתיים שלי הם לגמרי בתחתית. זה כנראה בגלל החרדה החברתית שיש לי... אני נמנעת מחברה כבר במשך המון שנים, וכתוצאה מזה, ומביטחון עצמי נמוך as hell, שאני כל כך שונאת את עצמי על זה, נוצר פער ביכולות החברתיות שיש לי.
ועכשיו אני רוצה להתגבר על החרדה והביישנות.
אבל אני מרגישה שאני בן אדם לא מעניין. שגם אם יש לי משהו לספר, אני מספרת את זה בצורה גרועה ולאנשים אין כוח לשמוע ולהקשיב לי. אבל נדיר שבכלל אני מוצאת מה להגיד, בדרך כלל כשאני רוצה כן ליזום וליצור שיחה בעצמי, שזה יבוא גם מהצד שלי, ולהתגבר על הביישנות והחרדה החברתית מתישהו סופסוף, הראש שלי פשוט ריק ואני לא מצליחה לחשוב על משהו מעניין לומר, שלא ישמע דפוק וסתמי..
אני מרגישה שאני משעממת, אני לא מצחיקה. בדרך כלל השיחות שאני יוצרת לא זורמות. אני משתדלת להיות פתוחה, אפילו שאני אדם מאוד סגור אני משתדלת לומר מה שעולה לי לראש ולספר על עצמי (למרות שזה תמיד יוצא פגום), אני משתדלת גם להתעניין באחרים, לשאול לגביהם... אבל זה תמיד נתקע, זה לא זורם.
אני לא מעניינת, אני לא כיפית, ואני שונאת את עצמי על כך שהייתי חייבת להיות אחת מ-7% האנשים עם החרדה החברתית. וזה פשוט בלי סיבה, זה אפילו כאילו שנולדתי עם זה. לא הייתי לי טראומה חברתית בילדות, לא היו לי הורים שמנעו ממני להתחבר לאנשים, האנשים הקרובים אליי כן תמיד העניקו לי אהבה... ועדיין, במשך כל חיי הייתי בן אדם ביישן וחסר ביטחון, תמיד הרגשתי זאת שלא קשורה, תמיד הרגשתי דחויה, חסרת ביטחון, תמיד הרגשתי לא מעניינת, שאנשים לא רוצים בחברתי. אני זוכרת את עצמי כזאת מגיל מאוד קטן, אפילו 3-4.
פשוט נמאס לי מעצמי.
אני מאוד אשמח אם תייעצו ותעזרו לי...
אני אלך לפסיכולוגית בקרוב, לטפל בחרדה החברתית בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית. אשמח שגם תגידו לי איך זה יעזור ואיך זה ישפיע עליי. האם זה יעזור לי איכשהו חוץ מלהתגבר על החרדה? כי שמעתי שלדבר עם פסיכולוגים יכול להשפיע מבחינות נוספות, ולא בהכרח במודע, או בכוונה...
תודה רבה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות