לפני כשבע שנים פגשתי בצבא בחור מקסים. היה לנו חיבור חברי מדהים. שיחות נפש והבנה הדדית. בחור מקסים, מצחיק ואינטלגנט. בתקופה שהכרנו לפעמים הרגשתי שיש מתח אבל לא נתתי לעצמי להכנס למחשבות האלה כי הייתה לו חברה. מאז עבר זמן, אני הייתי בקשר ארוך, בנתיים הוא נפרד מחברה שלו, וחוזר חלילה. אף פעם לא היה זמן ששנינו היינו פנויים (אם היה זה היה מיד אחרי פרידה כשלא היינו בשלים לקשר חדש). כל כמה חודשים אנחנו נפגשים או מדברים קצת בטלפון (כמובן שמעולם לא היה מגע מיני). תמיד יש לי תחושה שזה פספוס גדול שאנחנו לא יחד, כי באמת הוא אדם קרוב אלי ויש תחושת נינוחות מדהימה.
הוא העלה את הנושא כמה פעמים, לפעמים בפלרטוטים כאלה בטלפון, ולפעמים ממש שאל אותי מה היה בנינו אז וכו. השיחה מעולם לא התפתחה כי תמיד היה משהו ברקע.
לאחרונה התחלתי להרגיש שאולי אני צריכה לדבר איתו. העניין הוא שהוא התחיל לצאת עם משהי (הם יוצאים כמה חודשים בודדים שבאמצעם הם הפסיקו ואז ניסו שוב). ברור שזה לא לעניין להעלות את זה כשהוא איתה, מצד שני זה אף פעם לא התאפשר (הוא סיםר לי עליה, ואמר לי שהוא לא ממש יודע אם להמשיך וכו..).
אני יודעת שהוא הרגיש אלי דברים, ומתחושתי עדיין מרגיש.
מתלבטת אם אני צריכה לעשות משהו? או להותיר את הדברים כמו שהם ואם יקרה אז יקרה?
אני רוצה להוסיף- לא פשוט לי להרגיש ככ נוח עם גברים ועדיין לייצר איתם אינטימיות. ואני אדם מאוד ביקורתי ומאוד מתקשה לצאת ולהכיר. ודווקא בגלל זה לא פשוט להחליט שאני מוציאה אותו בקלות מחיי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025