איגיAsk 
כן, עדיף בשביל הבריאות הנפשית שלך
כבר קשה לי. אני מרגישה שאני כבר נקרעת מבפנים, אני לא יכולה יותר. כבר חצי שנה שהשלמתי עם העובדה שאני לסבית, אחרי הרבה מאוד זמן שהלכתי סחור סחור עם עצמי. אני עכשיו לאט לאט מתחילה לקבל את עצמי, אבל משהו בי שונא את עצמי, שונא את העובדה שאני אוהבת בנות, זה מרגיש כ"כ טוב אבל גם כ"כ רע בו זמנית.. נורא קשה לי עם זה. אין לי אף אחד לדבר איתו, ההורים שלי מבועתים מהעובדה שגייז קיימים, וחברים שלי, אין לי מושג איך לגשת אליהם בכלל. אני מתה לצאת כבר, להשתחרר, לספר את כל האמת, אני כ"כ מתרגשת מזה שאני חושבת על זה אבל עם זאת ממלאת אותי תחושה של גועל, של תסכול ועצב. מה אם הם לא יקבלו אותי? אם לא יהיו לי חברים? אני ממש רוצה לספר לחברה הכי טובה שלי, שאני חושבת שהיא תקבל אותי אבל היא לא תבין אחרי ששיחקתי את עצמי מאוהבת בבנים, שהבטחתי לה שאני סטרייטית לגמרי, היא פאקינג השיגה לי את 'הקראש' המדומה שלי, ואני לא רוצה לתקוע לה סוג של סכין בגב. חשבתי גם להצטרף לאיגי, אבל מה אני בדיוק מספרת להורים שלי שאני נעלמת כמה פעמים בשבוע בלי הסבר? וכאילו שכל מה שכתבתי לא מספיק, אני מאוהבת מעל הראש בילדה מהשכבה מעליי, אני לא מפסיקה לחשוב עליה, אני כבר לא יכולה.. אני כבר מיואשת, אין לי כוח לזה. בבקשה, תעזרו לי כבר, אם לצאת או לא, מה לעשות, כי אני כבר לא יכולה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026