זו הייתה הזוגיות הראשונה שלי ,הזוגיות הראשונה עם גבר ,זו שלמדתי בה על עצמי וחוויתי אהבה כנה ואמיתית. היינו יחד כמעט 4 שנים אבל בחצי השנה האחרונה ברתי משבר עם עצמי , גם המשפחה שלא קיבלה את העניין , גם משבר מימוש עצמי בגלל בלבול ותהיות אחרי הצבא וגם תחושה שלא חוויתי מספיק מאחר ונכנסתי מהר מדיי לזוגיות . בחצי השנה האחרונה של הקשר,התייחסתי אליו נוראי , לקחתי אותו מובן מאליו שזו הטעות הכי גדולה , בתוך תוכי לא ידעתי מה אני רוצה בכלל מה הקשר וכשיש דברים שקשורים למשפחה והחלטות עתידיות המוח והלב טרודים מספיק והראשון שנפגע הוא הבן זוג . החלטתי חודש לפני הפרידה שאנחנו רוצים להיפרד דיברנו אבל יום אחרי התחרטתי וחזרנו להיות יחד ..לא דיברנו על איך מתקנים מפה אלא פשוט אמרתי שניתן לזמן לעשות את שלו ומאמין שהמשבר שעובר עליי יחלוף אבל שוב לא השתניתי מדיי , ריבים המשיכו להיות ותחושת ריחוק .. לו כבר נשבר ותפסתי אותו ..הוא בגד בי ..ישר אחרי התעמתתי איתו והוא אמר שהוא רצה להרגיש שוב נחשק ונאהב ושגם ככה תכנן שנדבר אחרי וניפרד כי כבר נמאס לו ..נפרדנו...בחודשים שאחרי סימנתי וי על החויות שרציתי לחוות יצאתי לדייטים ובאמת היו מוצלחים והמשיכו לכמה שבועות אבל איכשהו הוא עדיין תקוע לי בראש ותחושה שהכימיה והחיבור שהייתה לנו לא אמצא בשום מקום ...לפני שבועיים ראיתי אותו במסיבת צהריים לא אמרנו שלום ופשוט חלפנו אחד על פני השני ..ראיתי אותו שם עם מישהו שיוצא איתו לאחרונה (דיי טרי -חודש +) הם התנשקו וצחקקו ובי עברה סערת רגשות ..קיוותי כל התקופה דווקא שאראה אותו עם מישהו ואבין סופית שזה נגמר אבל דווקא עברה לי המחשבה שוויתרנו מהר מדיי..אני יצאתי מהמשברים שעברו עליי ורוצה איכשהו לראות אותו כן בחיים שלי ..אולי בתור חבר או אולי שנחזור להיות יחד ... אני חושב עליו כבר תקופה ולא מבין איך מתגברים על אקס ..התחושה שהוא יילקח באופן סופי לא מניחה לי...מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות