בזמן האחרון אני מרגישה שאני נתקפת בתחושת ריקנות.. אני יכולה להגיד על עצמי שהיום אני מוקפת בחברות מאוד טובות אך יש שתיים שהן הכי טובות.
אבל יש לי מאין קטע כזה להעריך אנשים ותקופות רק כשהן נמצאות מאחוריי. אם זה חבורה ישנה של חברים מאוד מאוד טובים שליוו אותי הרבה זמן, ואם זה חברה שרק לפני שנה הייתה אחת החברות הכי טובות שלי והיום התרחקנו אחרי חיכוך שהיה בנינו (לא לגמרי ריב) אבל היום אנחנו ברמה של שלום שלום. הקטע הוא שאני נתקפת געגועים לעבר, לחברים הישנים ואני רוצה להחזיר אותם אלי ואני לא יודעת איך,אם זה אפשרי בכלל. הניתוקים לא התקיימו בגלל ריבים אלה בגלל יותר מזה שכל אחד פשוט הכיר סביבה חדשה וחברים חדשים,זה בעיניין החבורה הגדולה שלגביה אני יודעת שגם ככה היא לא תחזור. אבל לגבי החברה שלי מצד אחד עברנו תקופה מאוד לא נעימה ואחריה סוג של התרחקנו, ובתקופה הזו הרגשתי מאוד פגועה ממנה מכל מני סיבות שקשה לי לפרט, אבל חוץ מהתקופה הזאת באמת שאני יכולה לתת הרבה מאוד יתרונות לגביה, ואני אף פעם לא אשכח את כל הכיף והצחוקים שהיו לפני הנתק. היינו מאוד מאוד קרובות ואני מרגישה שלמרות שעבר בינינו דבר מאוד לא פשוט חבל לי להפסיד את החברות הזאת. השאלה עם מה ללכת, עם הרגש או עם המוח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025