אני ילדה מאוד חסרת בטחון ביישנית יש לי חרדות אני ממש בודדה קשה לי לעשות דברים

אני ילדה מאוד חסרת בטחון ביישנית יש לי חרדות אני ממש בודדה קשה לי לעשות דברים נורמטיבים כמו ללכת לקניות להיות עם חברים משפחה.. אני לא יודעת למה אבל זה קשה לי. וכל פסיכולוג שאני הולכת אליו ואני אומרת לו את הקשיים שלי, ואני אומרת לו שאני מפחדת שנדפקתי או שאני מוזרה או שקרה לי משהו, אז הם אומרים שאני מדמיינת ושהכל בסדר איתי.
אבל אני מרגישה שהם משקרים אני עדיין מחפשת ומחפשת כל מיני מחלות נפשיות לבדוק מה יש לי, ואני כל הזמן מדביקה לעצמי סטיגמות לבד שאני אפילו לא יודעת אם הם נכונות, ושאני סוף סוף יוצאת מזה זה חוזר אחרי כמה חודשים או שבועות ואני שוב חושבת שאני דפוקה.
מה גורם לי לחשוב ככה? העבר שלי בבית ספר? העתיד שלי שאני חסרת חברים שאין לי בטחון שאפילו להסתובב ברחוב קשה לי, שמרחמים עליי, שאני ממש בודדה בכל העולם הזה..
ואתמול בלילה יצא לי לחשוב קצת על עצמי והסתכלתי על העבר שלי שעוד הייתי בבית ספר וראיתי שהייתי ממש דפוקה ואובססיבית,
גם שם לא היו לי ממש חברות אבל שכן היו לי התנהגתי מוזר קודם כל הייתי די חסרת טקט קצת, והייתי מושפעת ברמות, ותמיד אהבתי לדעת מה הבנים בכיתה חושבים עליי. וגם שאני נזכרת בתקופה שכן יצאתי מידי פעם עם חברות תמיד זה היה נראה שבאמצע היציאה הם מתחרטות כזה ולא בא להם עליי פתאום, לא ממקום של רוע,
פשוט זה היה נראה שכאילו פתאום עשיתי משהו לא במקום והם התרחקו. בזמן שלא ידעתי בכלל מה עשיתי.. וזה היה הרבה פעמים ככה גם לפעמים באוטובוס הרגשתי שנועצים בי מבטים, ושמתכתבים בפלאפון ומדברים עליי, וגם שיצאנו פעם חברות אז כמה מהם הלכו לשירותים ואני יודעת בוודאות שהם דיברו עלי כי אחרי זה הם הסתכלו רק עליי, והייתי מאוד מושפעת היה לי שגיאות כתיב, היה לי פיצול אישיות פעם הייתי שמחה ופעם דיכאונית כזאת.
מישהי יכלה לרשום לי "דניאל את באה מחר למבחן" ויכלתי לרשום לה "סוד". או שמישהי הייתה רושמת משהו עם אהדה כלפיי לא הייתי מחזירה לפעמים והייתי מגיבה מוזר כזה, וגם הרבה פעמים צחקו עליי ולא יודעת אני נזכרת במלא דברים מהתקופה של הבית ספר ומבינה שהתנהגתי ממש מוזר ובכלל לא ידעתי את זה.

ועכשיו שאני מרגישה סופר מוזרה אני מפחדת שגם עכשיו אני מתנהגת ועושה דברים מוזרים ולא שמה לב, כי באמת תמיד אני מרגישה ככה וגם אני בודדה ולא מצליחה לתקשר עם אנשים כמו שצריך, וזה נראה שכל מי שמסביבי או איתי לא כיף לו איתי לו נעים לו ואני סתם מטומטמת. בא לי למות, אני חושבת שנדפקתי ואני לא מודעת לזה.